הגלולה

מה קורה לאריות הים?

אנשי אריות הים (SEALs), יחידת העילית של ארה"ב, הגיעו לשיא תהילתם בעקבות החיסול של בין לאדן ב2011, אבל גם לפני כן הם נחשבו לאחת מיחידות העילית המובחרות בעולם. דמיינו את המעמד של סיירת מטכ"ל אצלנו, ותכפילו פי המון בגודל וביוקרה. הרי מדובר פה ביחידת העילית של ארצות הברית, מעצמת העל ששולטת בעולם המערבי של ימינו, כך שלמעשה מדובר ביחידת העילית של העולם החופשי. אנשיה הם הכוח הלוחם היעיל והקטלני בכדור הארץ, אנשים אינטיליגנטיים ומנוסים, שהגיעו לשיא הקריירה המקצועית שלהם על ידי חיסולו של הטרוריסט מס' 1 בעולם, האדם שאיים על הציוויליזציה כפי שאנחנו מכירים אותה.

אני לא אדבר כרגע על מבצע החיסול עצמו, שגם הוא היה עמום מאד, ומעלה המון סימני שאלה. אני לא רוצה להתעסק כאן כמעט בכלל בספקולציות, אני רוצה להראות לכם איך קורים דברים מתחת לאף שלנו ואנחנו לא שמים לב, ואני רוצה שנתחיל לדבר על הדברים הללו.

לאחר המבצע, חזרו אנשי היחידה לארה"ב והובטח להם מקום בהיסטוריה של ארה"ב, כי מסיבה לא ברורה סגן נשיא ארה"ב החליט לחשוף אותם כאחראים לחיסול של בין לאדן (http://www.youtube.com/watch?v=nGuZZSMIKRw, 02:18). לצורך השוואה, דמיינו שישראל תיקח אחריות על חיסול של טרוריסט מסוים, ותכריז מי היחידה האחראית לחיסולו, לדוגמה מחסלים את איסמעיל הנייה, ולא רק שישראל לוקחת אחריות אלא מכריזה שצוות ספציפי מאד של סיירת מטכ"ל הוא שביצע את החיסול, מספר ימים לאחר הפעולה.

מובן שהחשיפה גרמה לאנשי היחידה להרגיש לא בנוח. אותם לוחמים שהיו רגילים לעבוד במעטה סודיות נחשפו אמנם כגיבורים גדולים, אבל ג'ו ביידן למעשה צייר להם מטרה עצומה על המצח, מסיבות ששמורות עימו. הרי בין לאדן היווה סמל למאבק של אנשים רבים, ועכשיו כל מה שאנשים אלו רוצים הוא את ראשם של אריות הים.

אם כאן היו נגמרים הדברים, כנראה שלא הייתי יושב באמצע הלילה וכותב את המילים האלו. אבל ההמשך מהדהד ברחבי ארצות הברית, ובישראל אני לא שומע על זה אפילו מילה.

מאז אותו מבצע גורלי, אנשי היחידה מתו במספר הזדמנויות, כאשר כל מקרה מעלה סימני שאלה נוספים. כמו שאמרתי, אנשים אלו אמורים להיות פסגת המקצועיות, הלוחמים המובחרים ביותר בעולם, ונראה שבפחות משלוש שנים שעברו מאז המבצע הם איבדו מספר יוצא דופן של לוחמים. המקרה האחרון התרחש היום (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4490323,00.html ), והוא למעשה הטריגר שלי לכתיבת הפוסט הזה. בכתבה עצמה לא התמקדו בכלל בעובדה ששני אנשים נוספים מהיחידה נהרגו בצורה מסתורית, אלא בעובדה שהם עבדו כמאבטחים על האונייה שמוצגת בסרט "קפטן פיליפס" בזמן שעגנה באיי סיישל. עבודה עיתונאית מצויינת ynet!

והדברים רק הולכים ונהיים מוזרים יותר. אוגוסט 2011, שלושה חודשים לאחר המבצע התרסק מסוק באפגניסטן וגבה את חייהם של 38 חיילים, ביניהם 22 אריות ים (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4105114,00.html ) באסון הגדול ביותר של היחידה מאז הוקמה ב1962. נסיבות התאונה עמומות, והמשפחות קוראות להקמת ועדת חקירה מטעם הקונגרס (http://www.worldtribune.com/2013/12/26/greatest-hits-2013-what-happened-to-seal-team-six-the-most-serious-scandal-of-all/ ). אחד מההרוגים באסון הורה לאימו למחוק כל מידע מהרשתות החברתיות ומהאינטרנט ולהיות זהירה, והצהיר שחייה בסכנה (אני אזכיר שוב שמדובר באנשים רציניים, ולא במשוגעים פרנואידים).

דצמבר 2012, ג'וב וו. פרייס, מתאבד באפגניסטן בנסיבות מסתוריות (http://www.theguardian.com/world/2012/dec/23/us-navy-seal-death-afghanistan ) פרייס היה קצין באריות הים, בן 42 במותו, הותיר אחריו אישה וילדה, אדם אחראי ומקצועי, שהחליט בצורה פתאומית לסיים את חייו.

בפברואר 2013 מכה את היחידה מקרה מוות נוסף, הפעם של הצלף הקטלני ביותר בהיסטוריה של ארה"ב (!), תואר מכובד בהחלט, שנהרג במטווח (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4340393,00.html), ושוב נסיבות המקרה אינן ברורות, כאשר השריף בעיירה אומר ש"אין לו מושג".

מרץ 2013, אריה ים נוסף נהרג בתאונת צניחה כאשר התנגש באריה אחר שנפצע (http://www.usatoday.com/story/news/nation/2013/03/29/navy-seal-killed-training/2036429/ ), בתרגול של צניחה חופשית כחלק מפעילות אימונים על אדמת ארה"ב.

בזמן שאתרים רבים זורקים מספרים שונים לגבי כמות ההרוגים מהצוות שממש אחראי לפעולה, נתונים כאלה מן הסתם אינם ניתנים להשגה, ואני לא קופץ למסקנות, אבל הייתי חייב להעלות את הנושא בצורה מסוימת כי זה פשוט לא מתקבל על הדעת שאף אחד בישראל לא מדבר על זה. איך יכול להיות שכמות גדולה כל כך מבין החיילים הטובים ביותר בעולם מתים אחד אחרי השני בנסיבות מסתוריות? האם זה לא לכל הפחות חשוד ולכל היותר זועק "משהו פה מסריח מאד"?

כמו שכבר אמרתי, בארה"ב הנושא מעסיק רבות את התקשורת המקומית, אבל נראה שבמדינת היהודים מעבר לים לא הצליחו לחבר בין הנקודות ולהציג לנו סיפורים מעניינים ואמיצים כמו שתקשורת טובה צריכה ואמורה לעשות, אז חיברתי כמה נקודות בשבילכם, עכשיו הזמן להתחיל לשאול את השאלות בעצמכם, והכי חשוב לזכור תמיד להיות ביקורתיים לגבי כל מה שאנחנו קוראים ושומעים ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו.