הגלולה

הנתונים הדמוגרפיים שהוצגו לנו מוטעים ולפי גילויים חדשים לא רק שלא קיימת בעיה דמוגרפית, אלא הזמן פועל לטובתנו.

הקדמה

הטענה הבאה אותה אתקוף במסגרת חודש הסכסוך בגלולה, נוגעת לבעיה הדמוגרפית בישראל.

כאשר מתייחסים לבעיה הדמוגרפית, מתכוונים לרצון הישראלי לשמור על רוב יהודי בשטחים הנמצאים בשליטתה של ישראל, ולתחזיות הרשמיות הטוענות שאם לא ייעשה דבר הרוב היהודי לא יישמר.

הדמוגרפיה היתה אחד הטיעונים המרכזיים לביצוע ההתנתקות על ידי שרון. אחת הפגישות שגרמו לשרון ליזום את המהלך היא פגישתו עם פרופ' ארנון סופר, מהבכירים בתחום הדמוגרפיה בישראל.

לדעתי הנתון הדמוגרפי לא צריך להוות טיעון מרכזי להנעת תהליך השלום. לדעתי הדברים שצריכים להניע אותנו הם העובדה שקיים כאן אי צדק וחוסר שוויון (שהוא אולי נכפה עלינו בעקבות המצב אבל צריך לשאוף לסיימו), האינטרסים של שתי החברות לחיות בשלום והרווח הצפוי להן בעקבות התהליך. לא הפחד מאיבוד הרוב בארץ ישראל הוא זה שצריך להניע את החברה שלנו, אלא השאיפה לחיות בשלום עם הסובב אותנו, ולכן השימוש בנתון הדמוגרפי כתירוץ לשלום נראה לי תמוה.

מסתבר שהעלתה של הבעיה הדמוגרפית לסדר היום נעשה דווקא על ידי אנשי ימין, אותו צד במפה הפוליטית שמנסה היום להכחיש את קיומה. רחבעם זאבי ז"ל היה הראשון שהעלה את הטיעון הזה ב1987, כתירוץ לקדם את גירושם של הפלסטינים, ואישים שונים מהימין (ביניהם אפי איתם 2003 ופרופ' יהושוע בן אריה ב2004-2006) עשו בה שימוש במהלך השנים.

השינוי במגמה החל כנראה בתקופת ההתנתקות, כאשר ראו שהנתון המפחיד שהוצג משמש כחרב פיפיות,  ועלול לקדם דווקא את תהליך השלום, ואז החלו לעלות טענות המבקשות לסיים את השימוש באותו נתון.

הצוות הישראלי-אמריקאי

מקור הטענות הוא הצוות הישראלי-אמריקאי למחקר דמוגרפי, צוות שהוקם על ידי מרכז בגין סעדאת (בס"א) הפועל מטעם אוניברסיטת בר-אילן ומכון Heritage, שניהם ידועים בדעותיהם הימניות. מטרת הצוות היתה לבדוק את נתוני מפקדי העם עליהם התבססו התחזיות הדמוגרפיות. בצורה לא מפתיעה, הצוות הגיע למסקנות מרחיקות לכת, המעידות על כך שקיים פער של מיליון בני אדם בין המספרים המוצהרים למספרים האמיתיים מסיבות שונות כמו כפילויות בספירה, הכללת תושבים שעזבו וכו' וכן שהתחזיות מבוססות על נתוני הגירה וילודה לא נכונים.

המחקר האינטרנטי שניסיתי לעשות על אנשי הצוות לא העלה ממצאים משמעותיים, אבל גם זה אומר שלאף אחד מאנשי הצוות אין רקע מחקרי אקדמאי בולט, ובמיוחד בתחום הדמוגרפי. ראש הצוות, יורם אטינגר, הוא מדינאי (המזוהה גם הוא עם גוש הימין) שאמנם כיהן במספר תפקידים מכובדים, אבל גם לו אין כל ניסיון דמוגרפי. הביקורת המפורטת של פרופ' סופר על פועלם של הצוות מאששת את ההנחות שלי לגבי האנונימיות היחסית של הצוות בתחום הדמוגרפיה (עמ' 13-16) ועל חוסר הניסיון המקצועי שלהם (עמ' 16-18).

אותו צוות חסר ניסיון הפך ברגע אחד לסמכות הדמוגרפית העליונה בעיני ישראלים רבים, לזה שמבין יותר מכל האקדמאים עליהם התבססו דעותינו הקודמות. אפשר להגיד שכל ההתייחסות הזאת אינה רלוונטית, במידה והנתונים נכונים, וזה מוביל אותי לנקודה הבאה שלי.

הביקורת על הממצאים

דו"ח הביקורת אליו הפניתי אתכם, סותר בצורה אקדמאית יחסית ברורה, את כל הנקודות שדו"ח בס"א מעלה, אני ממליץ לקרוא את התקציר לטענות (עמ' 5-7), ואם הדברים מעניינים אתכם להמשיך לשאר המסמך. עיקרי הדברים נוגעים להצגת נתונים לא נכונים ולא מבוססים, טעויות לוגיות ואי הבנת ההבדלים בין מפקד לתחזית דמוגרפית. דוגמאות:

1.      הדו"ח אומר שצריך לנכות 310,000 נפש בעקבות נתוני הגירה הנכנסת ויוצאת מיש"ע (הגירה שלילית), וכמקור הוא מציג את נתוני "משטרת הגבולות" בצורה סתמית. כלומר, המספר שרירותי והנתון לא מבוסס.

2.      יש לגרוע 338,000 פלסטינים בכל הנוגע לדיווחי לידות. בכך שוגה הדו"ח משום שהוא משתמש בנתוני משרד הבריאות הפלסטיני, שבתורו מתבסס על נתוני המפקד אותו הדו"ח מנסה לסתור. אי אפשר מבחינה לוגית לאמץ את אותם הנתונים שאתה מנסה לסתור.

3.      במפקד הפלסטיני נכללו כ-300,000 פלסטינים השוהים בחו"ל. פרופ' סופר טוען שנתון זה אינו נכון, אך גם אם זה היה נכון, צריך לנכות מהמפקדים הדמוגרפיים של ישראל את מספר הישראלים ששוהים בחו"ל, שעולה על 300,000.

אין לי צורך לפרט את כלל הטענות הסותרות, משום שאני חושב שהמסמך עושה זאת בצורה מצוינת בעצמו. העניין המרכזי הוא, שעל אף הביקורת האקדמאית המפורטת וחוסר הניסיון הבולט של הצוות, ישראלים רבים נוטים בכל זאת לקבל על עצמם את הרעיון החדש הסותר את הדיווחים הרשמיים, וגם גורמים רשמיים כגון נפתלי בנט ובוגי יעלון, כנראה משום שהוא מתאים לדעותיהם הפוליטיות.

לסיכום

אחד הרעיונות המרכזיים שאני מנסה לקדם פה הוא רעיון הביקורתיות. רעיון זה עובד לשני הכיוונים, כלומר יש לבחון בצורה ביקורתית גם את הדברים שלא מסתדרים לנו אך גם את הדברים שמסתדרים. איכות הביקורת תעיד על איכות החומר שקראנו, וכאשר מדובר בחומר שמצאנו אמין ומצד שני הביקורות עליו לא סיפקו אותנו, נוכל לאמצו בצורה הרבה יותר מושכלת. זהו לא המצב במקרה הנוכחי, הביקורת על דו"ח פער המיליון של הצוות הישראלי-אמריקני סחף ביקורות רבות מכלל העוסקים בדבר ולא קיבל התייחסויות של ממש מגורמים רשמיים, המסמך שפרסם פרופ' סופר עושה עבודה טובה מאד בסתירת טענות הדו"ח, ולכן גם אם הבעיה הדמוגרפית אכן לא קיימת, זה לא סוג החומר המהווה הוכחה לכך.