הגלולה

ביום שבת נשלחו הודעות SMS מגורם לא ידוע לאזרחי ישראל. בהודעות איימו עלינו בעברית קלוקלת שאם לא נעזוב את הארץ יקרו לנו דברים נוראיים.

זוהי אינה הפעם הראשונה שנעשה שימוש ב"לוחמה פסיכולוגית" מסוג זה, התופעה נראתה לראשונה בסוף שנת 2008 ותחילת שנת 2009 – תקופת מבצע 'עופרת יצוקה'. בתקופה זו נעשו ניסיונות בעברית משובשת ובאנגלית קצת יותר טובה באותה הדרך בדיוק.

השאלה הראשונה שצריכה להישאל היא האם הודעות מסוג זה באמת משרתות את המטרה שלשמה הן לכאורה נשלחו? נראה לי שלא. שגיאות הכתיב הרבות בהודעות יצרו למעשה אפקט הפוך. במקום הגברת הפחד, הפך הנושא לבדיחה והעומדים מאחוריו – מקור ללעג.

השאלה השניה שצריכה להישאל היא למה ממהרים לייחס את ההודעות המסתוריות לחמאס? באותה הכתבה עצמה (אליה הפניתי בתחילת הפוסט) כתוב שייתכן שמדובר בהאקרים פלסטינאיים שהצליחו לפרוץ למאגרים שונים ולהשיג את רשימות התפוצה. לא דובר עדיין על קשר בין המבצעים לארגון החמאס, ובזמן שבהחלט ייתכן שהם מזוהים עם הארגון לא הוכח שהם פעלו מטעמו ובהתאם למדיניות שהארגון מכתיב. נראה לי גם לא סביר שבארגון רשמי בעל משאבים רבים, אין אדם אחד שיכול לנסח SMS קצר ללא שגיאות כתיב קשות, כאשר קיים סיכוי גבוה שהודעה רהוטה יותר תשיג את מטרתה של הלוחמה הפסיכולוגית.

יש לציין שגם במקרים הקודמים מיהרו לייחס את ההודעות לארגון החמאס, בגלל ששם הארגון הוזכר בהן. אם אני אשלח לכם עכשיו הודעת SMS ממספר חסוי שיש צו מאסר על שמכם ואני ממשטרת ישראל האם תאמינו לי?

אני לא מתיימר לדעת מי שלח ההודעות הללו, או להגיד שזוהי אינה מטרתן האמיתית. אני כן טוען שבצורתן הנוכחית הסיכוי שהן ישיגו את מטרתן המוצהרת נמוך מאד ושהצמדתן המיידית לארגונים גדולים יותר ללא כל הוכחה מטעה מאד.

בכל מקרה, אם תשאלו את אזרחי ישראל מי אחראי לתופעה התשובה תהיה מובנת מאליה, משום שאמצעי התקשורת כבר סיפקו לנו את התשובה. זוהי דוגמה נוספת להסקת מסקנות שגויה עבור הציבור, בזמן שבמקרים רבים כשתהליך הסקת המסקנות מתבקש, הוא לא נעשה. מקרים כאלו מדגישים שוב את חשיבות הביקורתיות בכל פעם שאנחנו ניגשים לחומר עיתונאי כלשהו.