הגלולה

האפר עודנו טרי על קבריהם של גיל-עד, נפתלי ואייל ז"ל, אך מרגיש כאילו מאז ההלוויה שלהם עבר זמן רב. אולי זה משום שכל כך הרבה דברים קרו מאז, אירועים שקשה להתנתק מהם ולהמשיך בחיינו כאילו כלום לא קרה, אירועים שחייב לדבר עליהם ולתת עליהם את הדין.

עוד לא יבשו הדמעות בעינינו, וכבר היו פוליטיקאים שניסו לגזור קופון פוליטי כאשר קראו לגבות מחיר בצורת חידוש בנייה מסיבי, איום שמתממש בזמנים אלו בדמות הקמת שלושה ישובים חדשים לזכרם.

גרונינו עודנו ניחר, וכבר קמה הקריאה לנקמה והתפשטה ברחבי הרשת בגל מפחיד של שנאה, שלא יבייש אף מדינת עולם שלישי קיצונית.

עוד לא נקברו ילדינו, היפים והתמימים, שנרצחו באכזריות על לא עוול בכפם, וכבר הקיצוניים שבעם היהודי יצאו ממרבצם, וארגנו את אחת ההפגנות המכוערות ביותר שידעה עיר הבירה שלנו בהיסטוריה של מדינת ישראל. יהודים צדיקים הסתובבו באחת הערים הקדושות בעולם, זו שמסמלת את האיזון העדין של דו קיום פרגמטי, ושאלו אנשים כהי עור בעלי חזות ערבית "מה השעה" בשביל לשמוע את המבטא שלהם, ואתם כבר יודעים מה קרה לאחר מכן.

הקדיש שנאמר עליהם עדיין לא הספיק לצאת מהאטמוספירה, וכבר דווח לנו על חשד לרצח של נער ערבי על רקע לאומני, שנרצח בצורה אכזרית במיוחד לדברי גורמים המעורבים בחקירה. הנער עדיין לא נקבר, אך רבים במגזר הערבי לא חיכו וכבר יצאו להתפרע ולקרוא לנקמה, תוך הרס רכוש ציבורי רב וניסיונות רצח. השנאה התפשטה גם במגזר הערבי במהירות מפחידה, שמראה עד כמה השקט ששרר בשנים האחרונות היה עדין אך מראה גם כמה שווה לשמור עליו.

האפר על קברי הילדים, בשני המגזרים, עדיין טרי, המשטרה עדיין לא הכריזה על סיבת הרצח של הנער הערבי (למרות שאם היה מדובר בצורה ברורה ברצח על רקע פלילי אני מקווה שהיה למשטרה אינטרס לדווח על כך ולהרגיע את הרוחות, אבל מי יודע), אך לנו כבר אומרים שהאינתיפאדה השלישית הולכת להתחיל.

לאדישות של ההנהגה כלפי השנאה וצורת הניהול המתלהמת של המשבר הנוכחי חלק גדול בהסלמה הנוכחית. נתניהו המשיך ללבות את האש לאחר ההכרזה על מציאת גופות החטופים, וב"ישראל היום" פורסמו מספר מאמרים הקוראים המעודדים נקמה שבטוח לא תרמו בתורם להרגעת הרוחות. נפתלי בנט מצידו ממשיך לנסות לצבור כמה שיותר כותרות כאשר הוא קורא להסלמה גם במצב הרגיש בו אנחנו נמצאים כיום (אך נראה לי שטענותיו נופלות על אוזניים ערלות והוא יודע את זה).

זה הזמן של הרוב השפוי והמתון, מימין ומשמאל, בכלל המגזרים, להרים את ראשו. זה הזמן שמנהיגים אמיצים יאחדו את הציבור נגד הקיצוניות, האלימות והגזענות. ראוי לציון הרב בני לאו, שיצא נגד הנקמה בצורה חד משמעית עוד בימים בהם זה היה לא פופולרי. ההתפכחות של נתניהו היתה יותר מתונה, הוא לא יצא נגד הנקמה, אלא צידד בשלטון החוק ואמר שאסור ליטול את החוק לידיים (משהו בסגנון, תשאירו את הנקמה לנו). גם במגזר הערבי ההנהגה מנסה להרגיע את השטח, אך המהומות עדיין נמשכות במלוא עוזן.

ואנשים אכן קמים ויוצאים לרחובות בשביל להראות שלא כולם בעד הנקמה והשנאה. יום לאחר ההפגנה של הימין הקיצוני בירושלים נערכה הפגנת נגד תחת הסיסמה "יהודי לא נוקם". אתמול נערכו במספר מוקדים ברחבי הארץ הפגנות משותפות של ערבים ויהודים תחת הסיסמא "ערבים ויהודים מסרבים להיות אויבים".

אומרים שהורגש אתמול בלילה רעש אדמה קל ברחבי ישראל, וזה קצת אירוני משום שכבר חמישה ימים שהאדמה רועדת והקרקע בוערת, והכל בגלל שקיצוניים משני הצדדים מנסים להפר את השלווה שהחלה להפוך לשגרה בארצנו הקטנטונת והכל כך יפה.

עלינו להילחם בכל מי שקורא לאלימות, במגזר היהודי ובמגזר הערבי. עלינו להראות לעצמנו ולעולם, שאפילו בזמנים קשים אלו, אנחנו מסוגלים לחיות בשלום. זה לא חייב להיות עניין של אהבה ורצון לחיות אחד לצד השני (כמובן שרצוי, אבל אני מוכן לקבל את זה שהיא יכולה להגיע מאוחר יותר), אלא של צורך פרגמטי.

אנחנו בני אדם שרוצים לנהל את חייהם בשלום. ללכת לעבוד בשביל שנוכל להביא אוכל הביתה, לצאת פעם פעמיים בשנה לחופשה, ללכת לטייל ברחבי הארץ והכל באווירה נעימה ובתחושת ביטחון. הצורך הזה חוצה מגזרים, דתות ולאומים, הצורך הזה הוא אוניברסלי.