"I felt like crying but nothing came out. it was just a sort of sad sickness, sick sad, when you can't feel any worse. I think you know it. I think everybody knows it now and then. but I think I have known it pretty often, too often."
- הגרון שלי שורף, הבטן של כואבת, האף שלי מצונן, יש לי מיגרנה וקר לי. אני מרגישה שיש לי קריסת מערכות ואני די מייחלת לזה. - הגשתי היום מבחן עם ציורים של קומיקס ובקשה יפה שלא להתקשר להורים שלי בגלל זה. - הדיכאון הכי קשה בבוקר. כשצריך לקום מהשינה לתוך המציאות, ולהבין שיש לך עוד יום שלם לעבור. - לא היה לי בולמוס ולא הקאה היום. אחרי עשרה הקאות ביומיים האחרונים הרגשתי כבר נגעלת ולא יכולתי לסבול את המחשבה על זה. ושוב, הגוף שלי בקריסת מערכות גם בלי העזרה שלי. - היום היה לי שיעור השלמה ברכיבה. הרגשתי מדוכאת לחלוטין, בקושי קמתי מהמיטה. ואז הבנתי שאם לא בא לי ללכת לסוסים אז כנראה שאני בדיכאון ממש רציני. עוד כמה מסקנות משם: • אפשר להוסיף הישענות קדימה, חוסר איזון של המושכות ורגליים לא אסרטיביות לרשימת ההרגלים הרעים שלי. • המורה שלי עדיין ממשיך להתעקש שאעבוד על הרגליים שלי. אני עדיין מנסה להבין איך הופכים רגליים ליותר אסרטיביות. • הפניות שלי ממש חרא, עד כדי כך שהייתי צריכה לעבוד על זה כמעט כל השיעור. • אבל היי, היה שם מישהו גרוע יותר ממני. (הוא נראה בן שבע) • לא משנה כמה ארגיש מדוכאת, להיות עם סוסים תמיד יגרום לי להרגיש יותר טוב. - יש לי 67 שירים בפלאפון, והמספר הזה מוציא אותי מדעתי. - אני חושבת שאני בדיכאון. לא סתם "דיכי" של רגע, אלא יאוש מוחלט. אני רק רוצה לישון ולא להתעורר אף פעם. - אני חושבת שיש לי חרדות ממש רציניות. של ממש כאבים סומטיים והתקפי חרדה מהדברים הכי מינוריים שיש. - בא לי לעשות משהו אימפולסיבי בטירוף. בא לי לשתות בקבוק שלם של ג'ק דאניאלס ביחד עם כדורי מרשם שלא שלי. - אני מרגישה על הקצה ובאיזשהו שלב אני אתפוצץ. - אני רק מחכה שזה יקרה כבר.
את יודעת שהמצב ממש רע כשאומרים לך שאוכלים מרק, ואת שמחה כי זה נוזלי ויהיה לך יותר קל להקיא את זה. ועכשיו הגרון כואב והעיניים יוצאים מחורים והידיים שרוטות ומסריחות ואני מרגישה מלוכלכת לא משנה כמה פעמים התקלחתי ובא לי למות
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Statue
