How low can you go?

"אם תשפכי את היין , אני לא אתן לך לגמור ."

"אוו .... אני מבקשת ...כריסטיאן ...אדוני בבקשה." הוא מוציא אותי מדעתי אני ממש שומעת אותו מחייך.
הקרח שבטבור שלי הולך ונמס. כבר לא רק חם לי - אלא גם חם לי וגם קר לי וגם בא לי. בא לי עליו,
בא לי שהוא יהיה בתוכי, עכשיו.
האצבעות הקרירות שלו מטיילות לי בעצלתיים על הבטן . העור שלי במצב של עודף רגישות, והאגן שלי מתרומם
אליו באופן אוטומטי, והנוזל שכבר התחמם קצת מטפטף לי על הבטן. כריסטיאן מגיב בזריזות, מלקק אותו בלשון, מנשק.
נושך אותי ברכות, מוצץ.
"אוי ואבוי, אנסטסיאה, את זזת מה אני אעשה לך?"
אני מתנשפת בקול רם. לא מצליחה להתמקד בשום דבר חוץ מאשר בקול שלו ובמגע שלו. אין שום דבר אחר שהוא אמיתי. אין שום דבר
אחר חשוב, שום דבר אחר לא חודר לי לתודעה. האצבעות שלו מתגנבות לי לתחתונים, והפרס שאני זוכה בו הוא השתנקות אחת שלו,
בקול רם, בלי שליטה. 

הספר הזה הרג אותי.