|
| 3/2014
הפוסט היחיד שאני רוצה שתקראו עליי. כרגע מצבי מוגדר כ. סביר אני לא יודעת איך החלטתי לנהל את החיים שלי, אבל לפעמים זה נראה לי כאילו אני מתעסקת עם אלוהים.
איך החלטתי, שלהתגייס מאוחר זה טוב לי. בכיתי לפניי שלושה חודשים ועכשיו אני תקועה בבית עוד ארבעה חודשים. תודה לצהל.
איבדתי את הבתולין. כן, באילת. לא באמת יש לי כוח לפרט על זה.
המחזור מאחר.
אותו אחד שאהבתי, (יפה שאני כבר אומרת אהבתי). עדיין בראש או בלב, לא יודעת להחליט.
עליתי במשקל. זה בסדר זה ירד יש לי המון זמן בבית.
כולן בצבא, למי יש לי להתקשר לספר? אבל אני בכלל לא רוצה לספר את כל זה. וגם אין לי כוח לצאת בשישי, ואין לי כוח לראות אף אחד או לשמוע בעיות של אחרים.
בקרוב אני יבין מה עובר עליי. בחיי שאין לי כוח להכנס לישראבלוג, ואין לי כוח לרשום שום פוסט או להגיב. סליחה!
למקרה שלמישהו משעמם כמו לי, המייל בצד ימין שלכם.
| |
|