אין לי איך להתחיל את הפוסט הזה בצורה נכונה

זו הייתה שנה גרועה ומדהימה במקביל 

אני מצטערת שיצא לי לפספס את רובה בעצב ובדיכאון שלי. 

התנשקתי בפעם הראשונה נשיקה אמיתית ונגעתי בפעם הראשונה למישהו בזין, צילמתי את הספר מחזור של השכבה שלי, הלכתי לדיזינגוף סנטר בפעם הראשונה, עברתי שני ניתוחים, הייתי ליד מישהו רק בתחתון (זה לא קרה מאז שהייתי תינוקת), נפרדתי ממקום שהיה כמו בית בשבילי, פגעתי בעצמי, הכרתי אנשים מדהימים, ניתקתי איתם קשר, התחלתי בית ספר חדש ונפרדתי מהחבר שלי בחצי שנה האחרונה. 

זו באמת הייתה שנה שהייתה גדולה עליי וזה חבל, כי זו הייתה גם השנה הכי משמעותית שלי. ולמרות שרע לי עכשיו ואני שונאת את עצמי ולמרות שאני מתכננת איך להתאבד כי פעם מחדש אני לא הייתי מוותרת על השנה הזו. בעיקר בגלל החברים המדהימים שפגשתי. אני מקווה שהשנה הקרובה תהיה טובה יותר ואם היא לא מתחילה ברגל ימין זה בסדר כי עוד שלושה חודשים עוד פעם יש שנה חדשה אבל כן. אני מקווה שהכל יהיה בסדר

לבן זונה שנכנס לפה כל פעם דרך המילה עתיד. 

אנא הפסק. 

הדבר היחידי שיקרה בעתיד זה הכאפה שתקבל