את האמת שמאוד רע לי 

אני אפילו לא יודעת למה 

אני במצב של מאוד רע אבל גם איפשהו טוב לי ואני מריגשה מאוד מוזר עם הכל 

העולם עצור ואני מרגישה כלואה בתוך בן אדם שאני אפילו לא אוהבת. הסחות דעת יש לי בשפע. אני גם מרגישה שאני משתמשת באנשים כהסחות דעת. אבל כשהם הולכים אני שוב פעם מוצאת את עצמי לבד. "אני מבלה עם פטריק הרבה זמן. בתחילתו של כל ערב, הוא נורא מתרגש. הוא תמיד אומר שהוא מרגיש חופשי ושהלילה הוא הגורל שלו. אבל לאחר כמה זמן נגמרות לו הסחות הדעת" 

הם תיארו אותי מאוד מדהים. 

אין לי בכלל איך לתאר את הכל ואני לא מרגישה צורך לתאר את הכל פשוט רע לי ואני מרגישה כאילו הכל מתפוצץ לי בפרצוף 

הראש שלי כואב ואני לא יודעת איך להתסדר עם עצמי אני פשוט צריכה לישון הרבה ולישון לנצח.

הפסיכולוגית שלי ביקשה ממני לכתוב לה מכתב שמתאר מה עובר עליי וחשבתי פשוט על להראות לה את מה שכתבתי לחברים שלי אז שהם התעלמו ממנו 

לא נורא

אופיר שאל אותי אם הייתי מאוהבת בו ובכללי רע לי מהכל ביחד ואני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי ובכלל 

אני צריכה לישון 

ולשתות 

ולחיות 

ולנשום 

ולראות 

ולבכות.

אני מאוד צריכה לבכות.