לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


געגועים עצמיים

Avatarכינוי: 

בת: 25

Google: 

תמונה




הבלוגים הקבועים שלי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2014

אחרי תקופה יותר מדי ארוכה


היה לי היום יום טוב. הוא היה באמת באמת טוב. היו כמה פעמים שהייתי עצובה (עכשיו הוא אחד מהם) אבל בכל זאת, זה היה יום טוב. 

השילוב המצחיק של הבן דוד מקנדה שלא מבין עברית והבן דוד מתל אביב שלא מבין אנגלית היה הסחת דעת מדהימה, אהבתי אותה מאוד

אהבתי את ההרגשה של משהו מסביבי, הכי אהבתי כשהאח הקטן של הבן דוד מתל אביב הגיע אליו. 

האח הקטן של הבן דוד מקנדה כל הלילה היה חולה והוא מתאשפז עכשיו בבית חולים. זה עצוב שעד שהם מגיעים לפה עם כל המצב הבטחוני שלא אישר להם כלום והם סוף סוף פה הם מבלים את היומיים הראשונים שלהם בבית חולים. מחר בבוקר אני אצא מוקדם יותר ואבקר אותו לפני בית ספר. את הגיבור הזה שלי 

בני דודים שלנו מקנדה באים פעם בשנה. השנה אני גם אטוס אליהם. גם אח שלי היה אצליהם לכמה ימים אבל אני באה במיוחד בשבילהם. 

אני שמחה שהם הגיעו, אני שמחה שהיום גם בן דוד שלי מתל אביב היה. הוא הוציא אותי מהבית וגרם לי לרכב וזה עשה לי טוב. אני אוהבת את המשפחה שלי מאוד. במיוחד את זה שהם עדיין בקטנים ועדיין יש לי מה לעשות איתם. עוד מעט הם יגדלו וזהו כבר לא יהיה לי על מה לדבר איתם. 

 

הוא עושה לי טוב ואני מרגישה את זה בכל שיחה שלנו. 

גם השני. וגם השלישי. שלושתם עושים לי מאוד טוב. הם גורמים לי להרגיש חשובה. 

אני מתרחקת מהשלישי, כי א הוא מלחיץ אותי וכי ב אני לא רוצה איתו קשרים כל כך. 

אני מתרחקת מכולם. ואני צריכה לכתוב מכתב לפסיכולוגית שלי שדחיתי את זה במשך שבועיים. 

מחר אני נפגשת איתה והיא תדע על הכל. איפשהו אני מקווה שהיא תתן לי כמה כדורים. 

בשנייה שהגעתי הבייתה ונכנסתי לחדר כל המצב רוח שהיה לי ירד ואני לא אוהבת את ההרגשה הזאת כל פעם מחדש. היא כל כך מחלישה אותי, שאני באמת מפחדת ממנה.

אני מתפללת שחברים שלי ימצאו ולא ימצאו את הבלוג. ימצאו כי אז אולי סוף סוף יהיה לי איך לדבר איתם ויהיה לי איך להתרחק גם מהם ויהיו לי אנשים שאני אוכל לשמור על עצמי בעזרתם. זאת תהיה גם סיבה ממש טובה לסגור את הבלוג הזה ולפתוח אחד חדש ולהיות בו שונה לגמריי. 

אבל אני מקווה שלא. כי זה ירגיש לי רע, וכי אני צריכה חברים. וכי רע לי גם ככה והבלוג הזה נורא מחזק אותי. 

הכלב שלי נורא מחזק אותי ואני חושבת שהוא היחיד בנוסף למספר אחד. הוא נכנס אלי לחדר ואנחנו מתחבקים מלא זמן. הוא שרט אותי ממש וזה ניראה כאילו חתכתי עוד פעם בבטן. אני מתגעגעת להרגשה הזאת את האמת אבל אני לא יכולה להודות בה או לפעול לטובתה כי אני אאכזב את כולם וכי הבטחתי לפסיכולוגית.

קיצר 

זה היה יום ממש טוב ואני אוהבת ימי כיפור. אני אתחיל מחדש עם עצמי, ואני אתחיל מחדש עם מי שאני. יש לי עוד קצת לרדת למטה, אבל משם יש לי רק לעלות. ואני אקח את עצמי בידיים, ואני אטפל בעצמי. ואשנה כל מה שאני לא אוהבת ואחזק ואעצים כל מה שאני כן. ואני אוהב את עצמי, יותר ממה שאהבתי אי פעם. ואני אראה טוב, יותר ממה שניראתי אי פעם ואני אעשה את כל מה שאני אעשה בכבוד ואני אשקיע בזה. 

ואני מרגישה מטומטמת 

אז דיי 

נכתב על ידי , 4/10/2014 22:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לכשאלוהים ברא את הכבשה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על כשאלוהים ברא את הכבשה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)