אני שונאת את זה שלא משנה מה אני אני לא מספיק. 

אני לא חכמה מספיק בשביל להיות ב4 יחידות מתמטיקה אבל אני מוציאה 90 בשלוש.

אני לא מוצלחת מספיק בשביל להיות ב5 יחידות באנגלית למרות שכמעט הייתי

אני לא טובה מספיק בלערוך, אני גם לא טובה מספיק בלצלם

אני לא יפה מספיק, אני לא רזה מספיק, אני "לא מספיק מעריכה את עצמי" לטענת אמא

אני לא אוהבת מספיק, אני לא שונאת מספיק.

אני לא יודעת מספיק טוב מה אני רוצה בשביל עצמי, אז שלא נדבר על זה שאני לא יודעת מספיק טוב מה אני רוצה מאחרים 

אני לא חברה טובה מספיק, אני לא נאמנה מספיק. לעצמי או לאחרים.

אני לא רצינית מספיק, אני  לא שמחה מספיק. אני גם לא מדוכאת מספיק בשביל לעשות עם עצמי משהו 

אני לא מיוחדת מספיק, אני לא מקבלת תשומת לב מספיק ואני גם מקבלת יותר ממה שמספיק לי לפעמים.

הדברים שלי לא טובים מספיק, העבודות שלי לא מוצלחות מספיק 

הבן אדם שאני לא מספיק טוב. אני לא מספיק טובה לעולם הזה. 

אני לא אוהבת את עצמי מספיק בשביל להתלונן על זה, 

אני גם לא שונאת את עצמי מספיק בשביל לסיים עם זה

אני שונאת את החיים האלה מספיק בשביל לבכות המון 

אני לא שונאת אותם מספיק בשביל להרוג את עצמי.

אני חסרת כוחות ואני מתוסכלת ואני לא מדוכאת מספיק בשביל לחזור למקום ההוא

אין לי מספיק סיבות 

אני צריכה את הכאב של הכל ביחד ואני צריכה את המקום הזה שרע לי 

אני הולכת ונכנסת למקום רע יותר, אני שונאת את מי שאני וזה עושה לי רע ואין לי כוח יותר אין לי כוח פשוט לנסות להבין מה אני רוצה ממני ומכל אחד אחר בעולם הזה ולמה אני בכלל מנסה כאילו אני לא עושה טוב לאף אחד בשום צורה וזה עושה לי רע ואני לא אוהבת את המצב הזה אני לא אוהבת אותו