אני מנסה להבין איך ממש רע לי אבל הסחות הדעת שלי כל הזמן פועלות. אני חושבת שזה החודש שהיה לי בו הכי קשה נפשית מכל החודשים האחרונים ואני לא יכולה להסביר בכלל מה עובר עליי עכשיו.
הכל קורס עלי והכל נבנה מחדש בצורה ברורה יותר. הלכתי בלי משקפיים היום לבית ספר כי איבדתי איתן ואני חייבת להגיד שזה מאוד עזר לי. אני לא יודעת למה. זה פשוט עזר. הרצון שלי למות טיפה עובר (תודה רבה לסמוראי ולעוד כמה) וניתקתי עם אופיר קשר שגם זה טיפה מעודד אותי.
כל משחשבה או כל דבר שעובר עליי שאומר שאני אצטרך לראות או לסבול או להיות בקשר איכשהו עם שני הורסת אותי כל כך הרבה שאני לא יכולה להסביר בכלל. אני נכנסת לפאניקות מלחשוב שאנחנו נהיה באותו מקום כל כך הרבה זמן בערב מגמה שאני באמת רוצה למות. הייתי מדלגת עליו כמו על היום גיבוש אבל זה מגמה ואם אני לא אגיע יהרגו אותנו.
בבית ספר טיפה יותר טוב לי והתקרבתי היום לשני אנשים מקסימים ואחד מהם כמעט אף מהבית ספר על משהו פלילי אבל הוא לא וזה נורא שימח אותי. אני בכללי טיפה יותר שמחה לאחרונה אבל עדיין רע לי מאוד וזה חוזר כל פעם שאני באה הבייתה.
אני חושבת שאני צריכה להתרחק מלירן כי פדופילה וזה אבל אני אוהבת את איך שהוא גורם לי להרגיש חשובה וזה עצוב לי כל כך שאני מפחדת ממנו למרות שבאמת נראה לי שאם ניפגש מתישהו אז הוא יאנוס אותי. אלב לא באמת אכפת לי אם הוא יעשה את זה. זה ממש חבל.
בן דוד שלי הגיע לארץ והוא שונא אותייייייי ואני מנסה להבין למה אבל לא בא לי ואין לי כוח. גם אני יותר אוהבת את אח שלו ככה שאין לי מה להתווכח. אני טיפה יותר חיובים ואני מתחילה להרגיש משהו ומחר לילדה מהכיתה שלי יש יום הולדת והכנו לה מתנה מדהימה!
אני מנסה להכחיש את זה אבל באמת רע לי. אין לי מה לעשות עם זה פשוט רע לי ואני מתגעגעת לבית ספר הקודם שלי ולילדים ששם ולאווירה שהייתה שם ולאכפתיות שהרגשתי כשהייתי שם. אני צריכה את זה כל כך. הצטלמתי לאיזה סרט למגמה של יא' שהו ביקשו ממני וזה היה עם חברה שלי ואני אוהבת אותה אז זה היה כיף. נורא עצוב לי שאני עדיין לא מגדירה ילדים מהכיתה שלי כ'חברים' ושאני נשארת עם מעגל חברים של 2 כל פעם או 3 בשביל לא להיפגע.
היום הבאתי את המצלמה לבית ספר והצטלמתי כל השיעור עם ילדה אחת ולמורה לא היה אכפת. אחר כך גם עשינו אני והוא סלפי
היועצת ביקשה שאני אבוא לדבר איתה וקבענו פגישה. באותו היום אני גם מדברת עם הפסיכולוגית שלי על דברים אז אני אראה אם יהיה לי את הכוח הנפשי לדבר איתה על מה שעובר עליי או שאני אחכה שבוע או שבועיים ואסביר לה אחרי שאני כבר אספר לפסיכולוגית שלי ולא כמה שעות לפני. רע לי שאין לי עם מי לדבר עם כל מה שעובר עליי
ילדות מהכיתה שלי שיודעות מה עובר עליי לוקחות אותי נורא ברצינות וזה טוב כי נגיד כשאני הולכת לידידים שלי ואומרת להם שיהרגו אותי ולמה אני לא יכולה למות אז הם אומרים את יכולה את פשוט לא עושה אתזה והן משתיקות אותם ואומרות להם דיי
זה נחמד אבל גם לא
אני לא רוצה להישאר איפה שאני. אני רוצה לקחת חופש ממני לכמה זמן ולהיות איזו ילדה חדשה ואז לחזור להיות מי שאני
אני רוצה לכמה זמן להפסיק לעשות כל מה שאני עושה ולעשות כל דבר אחר.
החלטתי שממש רע לי עם מי שאני וכבר אין טעם להמשיך ולסבול את זה אז אני פשוט אתחיל לעשות הליכות אבל הפעם באמת ואני ארד במשקל כמו שצריך ואגיע למשקל שאני שואפת אליו והוא עדיין לא בתת משקל.
אני שמחה מהעובדה שיש פה כמה אנשים שאני מדברת איתם גם מחוץ לבלוג (בעיקר במייל) ואני שמחה שאני יותר קשורה לאנשים ודברים כאלה.
אני רוצה לשתות כבר עם מאיה שאני אוכל לצאת עם הכיתה לשתות ודברים כאלה כי הם אחלה ואני מתה עליהם. גם על אלה שמסתבכים במשטרה
אין טעם לפוסט הזה אני סתם פורקת דברים
עם הרבה דברים גם קצת מוזר לי להתמודד ואני בוכה על כל דבר אפשרי רק בלי דמעות וזה בסדר, באמת זה פשוט רע!!!!!!!!
אני מקווה שהמורה למגמה אוהב אותי כי זה חשוב כי כשמורים אוהבים אותך יש בינכם קשר טוב יותר!! וקיבלתי 100 בעבודה שלו והגשתי ראשונה את המבחן היום ואפילו השקעתי בציורים שלי.
אני מתה להתחיל לצלם דברים ולכתוב אותם ושיהיה לי כיף. אני מתה להרגיש טוב עם עצמי ולרדת במשקל שיהיה לי טוב עם עצמי. אני מתה ליום כיפור כי מאיה ואני ניסע לנמל לצלם. גם הדודים שאני אוהבת באים אלינו ביום כיפור ויהיה לי כיף מאוד
אני מתחרטת על הרבה דברים בחודש הזה
ואני מתחרטת על הרבה דברים נקודה
אבל אני איפשהו שמחה בכל הדבר הזה
הנקודה הבהירה יותר מצליחה איכשהו לגדול מבלי שהחושך יסגור עלייה וזה טוב
אני מקווה להחלים מעצמי ואני מקווה לא להפסיק את הפוסט הזה כי הוא עושה לי טוב
אבל לכל דבר טוב יש טיפה סוף
ואני נותנת לנקודה השחורה שלי לחזור ולהשתלט לי על הגוף
זה כאילו שאני באיזה בית סוהר או משהו ונותנים לנו לצאת לכמה דקות להיות בשמש להירגע ואז יש את הקטע שצריך לחזור בו פנימה ואתה מרגיש כלוא בכל החרא שלך. זה מה שעובר עליי
שנה טובה לי ולכם ולכולם ואני מקווה שלא נמות באף פעם הקרוב הזה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
