יום שבת - יום טיסה
יום ראשון
בדרכים~
אחרי שלוש שעות נסיעה בלתי נגמרות וקרבה לאובדן שפיות הגענו לאגם טנו!
ווי קיאקים! D:
רואים את האי הזה? הוא כבוש על ידינו
בדרך למפלי ורונה..
מה שמעניין זה שלא נגעתי בתמונה בפוטושופ, הצבע כנראה ניתן מהחלון (צילמתי בנסיעה)
פויה אוטו. כמה אפשר לשבת באוטו? מסתבר שהמון.
מפלי מולינה היו מדהימים
לא הצלחתי לצלם את המפלים המרשימים כי זה הרטיב לי את העדשה, הסתפקתי במפלי משנה שנראים בכלל מפלים מדרום אמריקה
יום שני
לא הצלחתי לזהות איזה פרפר זה, אבל הוא ללא ספק מיוחד במינו
עריכה: ברודן בוהק!
זה חיים, תכירו
חיים הפך בשנינות קלה ל"חיימשלי"
חיים נעדר 
חייבת להודות שביום הזה לא ממש צילמתי את המפלים כי כל כך התלהבתי מחיים...
אבל!
עשיתי לאחותי גיף!
בדרך חזרה למלון~
יום שלישי - ורונה
התמונה היחידה שלי מהטיול שמצאתי סבירה
יום רביעי!
מהחלון של הרכבל של הר בלדו
וכאן הטיול נהיה מעניין סוף סוף:
אבא מצא מסלול טיול בהר בלדו,
על פי אבא אורך המסלול הוא חצי שעה והוא קליל ביותר.
אבא אמר את זה רק בשביל שאני אבוא איתו למסלול טיפוס.
יש לציין שהוא היה עם קרוקס XD
ההתחלה הייתה פשוטה ותמימה בירידה מתונה שכזו
"כוונותי כוונות שלום טהורות"
אולי אבא יצליח לפתור את הסכסוך בין הצמחונים לבשריים!
ואז התחלנו לטפס.
עוד
ועוד
ועוד
ועוד
עוד קצת
עוד טיפה
עוד הרבה טיפה
ועוד.
וזה לא נגמר.
"סבא מה זה הדבר האדום שם בין העשב?"
"אולי איזו שקית זבל, או משהו שעף למישהו שעשה את המסלול הזה גם, תמשיכי לטפס לפני שלא תוכלי להמשיך"
ואז יצא היצר הסקרן
טיפסתי כמה שצריך כדי להגיע לעב"ם
"סבא?"
"כן?"
"אתה חייב לבוא גם"
מי חשב שיש פרחים כאלה מחוץ למשתלות?
לא הצלחתי להגדיר במדויק איזה פרח זה, אבל אני חושדת שזו ליליה
ואז?
אז הגענו לפסגה.
וואו.
נכון, התמונה חתוכה (הנחתי שסבא לא רוצה להגיע לישראבלוג)
אבל לא היתה עוד אחת שממחישה את האושר שהרגשתי ברגע ההוא
ואז,
בפסגה שבפסגות בגובה של לא פחות מ1760 מטרים
התגלה הפרח הזה,
שגם אותו לא הצלחתי להגדיר
הייתי חושדת שזה סוג של סחלב
חיות בפסגות~
יום חמישי - פארק מים, שמן הסתם לא נלקחה אליו המצלמה
יום שישי - ונציה
הדבר היחיד שאני זוכרת מונציה זה שהיה לי שם חם.
בצל בשמש וברוח, לא משנה איפה מתי ואיך עמדת, חם חם חם.
יום שבת - הביתה! הללו את נתב"ג!!
אתם יודעים,
מישהו פעם אמר לי שהכל לטובה
אני מתחילה להאמין לזה
עריכה 25.7:
אני מפסלת לי במשך 3 וחצי שעות,
חוזרת עפופה הביתה ופותחת את ישראבלוג מתוך הרגל
ומה אני מגלה לי.. 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
