הכי טוב שלהם עד עכשיו, אני לא אחת שאומר סתם ותמיד קשה לי למצוא שירים שאני מתחברת אליהם.
אין לי מילים שיתארו כמה השיר הזה חזק ועוצמתי, אבל בו בזמן מרגיע ומלטף.
מן הסתם אני לא יודעת מה הן מילות השיר ומה משמעותן, יש בזה קסם מסויים, אני מדמיינת מסע אל בטן האדמה, עוברת לדמיין יער, הטיול ממשיך בים, ביןה קרחונים, אל הקוטב הצפוני, לאט לאט מחשיך והאורות הצפוניים מתחילים להאיר את השמיים בכל צבעי הקשת!
יש עוד להקות שאני שומעת בשפות זרות אבל הם לא גרמו לדמיון שלי לעבוד שעות נוספות ולא יצרו בי סקרנות לדעת מה פירוש הליריקס ברמה כמו של אלססט.
היצירה הזו פשוט העיפה את הדמיון שלי רחוק רחוק, למקום שאף פעם לא הייתי בו מבחינה מוסיקלית, וגרמה לי לחשוב על המון דברים, צימרר אותי בטירוף לאורך כל השיר.
מהגובה שעליתי עם הדמיון שלי, 06:24 ריסק אותי על הרצפה - כל המחשבות, כל הזכרונות, הכל התרכז לתוך הרגע הזה - כל השבוע רק חשבתי על איתי, לקחים שניתן ללמוד ממה שהיה איתו, כמה התבגרתי, השתנתי, כמה השנה האחרונה היתה משמעותית בשבילי, כמה שטויות וטעויות עשיתי בה וכמה דברים איבדתי בה, כולל את סבתא רבא שלי, עם כל הדברים האלה לא התמודדתי כמו שצריך כשהם קרו ובשניה ההיא בשיר הרגשתי כאילו נייג' דוחף לי אותם בפרצוף כמו שזורקים על אנשים עוגות קצפת בסרטים האמריקאים.
הם התעלו על עצמם בעליל.
2014 תהיה שנה טובה יותר עבורי, אנצל אותה, ואני חושבת שהבוקר של היום מאוד תרם לכך.
אני אדבר השנה על הכל, לא משנה מה מפריע לי וכמה מביך לומר את זה - אני אגיד, אני גם אגיד "לא" כשצריך, ואהיה עצמאית יותר, אמצא עבודה, אצייר ואפתח את הדמיון שלי, אנגן, אסרוג ואפסל.
והכי חשוב, גם הכי קשה, לא אחשוב מה חושבים עלי.
חסל התפלספות.
ביום ראשון יש לי מבחן בהיסטוריה ואני מפחדת.
התחמקתי מהלמידה אליו בצילום -
החשכתי את כל הבית והשארתי רק חלון אחד (מזרחי) שפיץ אור על כל המבטח~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
