לאחרונה יש תקופה די מטורפת מפוצצת בבגרויות. 

והאמת שכיף לי בה, 

אני מרגישה שכשאני בבית ספר אני לא עושה עם עצמי יותר מדי מבחינת לימודים,

אבל עכשיו כשאני בבית כל היום אני יכולה ללמוד באיזה שיטה שמתחשק לי ולהוציא מעצמי את המיטב. 

הנה תראי, קיבלתי כל השנה ציונים בסביבות ה60 בהסטוריה, ואחרי ארבעה ימים בהם בסך הכל קראתי את כל החומר של כל השנה פעמיים קיבלתי 80!

בנוסף, זה נותן לי ים של זמן לצייר ולשמוע מוסיקה, ואני גם עכשיו קוראת על המון אמנים בויקיפדיה וזה מרתק ממש 3: 

אר נובו ואימפרסיוניזם (גם פרו-אימפ' הולך בהחלט) עד המוות. 

ביום חמישי מתחיל שבוע הספר, שזה מגניב, ונראה לי אני אקפוץ לאנשהו כדי להשיג לי ספר גדול טוב כזה על אמנות, מעצבן לקרוא דברים במסך הזוהר של המחשב. 

לאחרונה אני גם רואה סרטים בתדירות שיא, ואתמול ראיתי את ג'ונו, אני חושבת שזה עכשיו הסרט האהוב עלי -

בכל הסרטים האחרים שיצא לי לראות לאחרונה הרגשתי שמשלים אותי ומאכילים אותי בולשיט שכל הגברים בעולם צריכים להראות כמו דוגמני תחתונים ושכל הנשים צריכות להיות פצצות מין, אם הן חצופות הן מדברות יפה אל הדמויות, 

אהבה? מה זה בכלל בסרטים? 

כמובן שלא נשכח אין דבר כזה "זוג לא יפה" בקולנוע,

שמתי לב גם שאנשים שנראים פחות טוב לרוב משחקים תפקידים של אנשים מרושעים או תפקידי משנה.

Spoiler is ahead~

ג'ונו ובליקר פשוט שוברים את כל האשליה הקולנועית הזו, ואני מעריצה את הבמאי של הסרט הזה שעשה אותו בדיוק כמו שהוא, 

הוא מורד (בכוונה או לא בכוונה) במיינסטרים היופי הקולנועי, ומציג את "המציאות המינית" (סקס בגיל מוקדם יחסית וההשלכות שלו וכו')  הקיימת בעולם המודרני באופן ישיר ומעולה על דמויות "מושגות" (כשאני אומרת מושגות הכוונה שלי ליופי, כי נניח אם זואי דשנל היתה משחקת את נערת ההריון בטעות לא הייתי מתייחסת לסרט הזה באופן ככ רציני כי היא אחת הנשים היפות, שבחיים כמעט אף אחת בעולם לא תדגדג לרמות הסקסיות שלה. כנל לגבי בנים).

בנוסף, אהבתי את איך שהוא עיצב את הדמות של אבא של ג'ונו והאם החורגת שלה, 

כשנודע להם שהיא בהריון הם לא נכנסו להיסטריה או כעסו עליה, המשפחה לא נכנסה לפאניקה ותפקדה באופן מדהים וגם ג'ונו, 

זה עוד מעשה מדהים שהבמאי עשה כאן. 

אני חושבת שאם היו נותנים לבמאי אחר לעשות את הקונספט הזה - 90% מהסיכויים שהמשפחה היתה נכנסת למשבר, היו כועסים על הילדה, אולי היא היתה מנסה להסתיר את זה ובכלל לא היתה משתפת את ההורים או מפילה ללא ידיעתם (כמובן שהוא היה עושה את זה מכיוון שבשביל רוב האנשים "אקשן" ומריבות זה הכי טוב) - 

עצם העובדה שג'ונו הודתה בזה מול ההורים שלה ועצם העובדה שהם הגיבו בכזה קור רוח מדהים לדעתי, 

הסצנה הזו באמת יכולה להשפיע על בנות,

מי יודע אולי הסצנה הזו באמת גרמה ליותר בנות לשתף את הוריהם בהריון האסור שלהם או השפיעה על הורים להיות יותר אמפתיים לבנות ה"פעילות מינית" שלהם.

גם הגבורה שג'ונו הביעה לדעתי מדהימה, מעבר לכך שהיא הודתה בזה מול ההורים שלה ולא הפילה בסתר וכד'-

לתת את הילד שלך למשפחה מאמצת זרה שלא יכולה להביא ילדים לעולם? זה פשוט מדהים, אם הייתי בסיטואציה בחיים לא הייתי מעלה על דעתי את האופציה הזו. 

ושוב, כל הסרטים האלה שאנחנו רוראים משפיעים עלינו, 

ההשפעה של ג'ונו כל כך חיובית שזה מדהים.

 יש לה בטחון עצמי בול במקום (היא נראית כמו לויתן בשנת הסיום שלה ולא נראה שהיא עושה מזה יותר מדי סיפור או נותנת לזה להפריע לה), והיא אפילו מוצאת אהבת אמת שנראית באמת אמיתית, וכמובן כל מה שצוין למעלה,  וכל כך התלהבתי מהסרט הזה 

~כאן תם הספוילר 

בחמישו אלססט פה ♥

כל כך מתרגשת שכואבת לי הבטן בלילה, 

פעם ראושנה שאני הולכת להופעה של להקה אהובה כל כך. 

ניסיתי לצייר את נייג', לא הלך משהו אבל התוצאה יצאה יפה אסטטית אז למה לא לפרסם~

אני מתכננת היום לנסות לעשות עוד אחד, רק הפעם אני אשקיע בו יותר תשומת לב תכנונית 

ליאור הציע לי להציע לנייג' את הציור הקסום הזה בתור העטיפה לאלבום הבא

אולי הוא עוד יסכים ואני אהפוך לסלב. 

סינגל מדהים וחדש שהקליפ שלו מבוסס על אחד הסרטונים הקצרים החביבים עלי

עשיתי אתמול את הבגרות בתולדות האמנות, 

וכל כך חבל לי שזה נגמר 

אומרים ששנה הבאה החומר יהיה משעמם ממש.. לא רוצה. אני רוצה שימשיכו ללמד אותי את החומרים האלה.

השאלות היו ככ קלות אבל היה לי מחסור רציני בזמן, 

היינו צריכים לעשות חמש מתוך שמונה שאלות - את השאלה הרביעית והחמישית עשיתי בחפיפניקיות כי היו לי עשרים דקות לשתי שאלות \: 

לא נורא, הוגשתי על 97,

אני מצפה ל85 בערך אבל הציון שלי יהיה גבוה בכל מצב בגלל המגן המעולה הזה 

ביום חמישו (חמישי) הייתי עם דנה בת"א, 

וקניתי דברים ממש יעילים בניגוד להמון פעמיםן אחרות שהייתי בת"א שסתם קניתי בגדים וכאלה, אז אני מרוהצ מעצמי. 

קניתי את Shelter (הדיסק היחיד בכל הפאקינג חנות, הוא קרץ לי בסלסלה האחרונה, חטפתי אותו), קניתי דיסק של Mew עם שם ארוך שאין לי כוח לאיית, קומיקס של באטמן, ראסטה לשיער עם נוצה של טווס (שכבר נמצאת לי על השיער ואני מאוהבת בה), וכל השאר פחות מעניין אז נאע. 

ודיברתי עם המוכר החביב עלי שמסתבר שגם בא להופעה, שזה מגניב, אם הוא יזהה אותי אפילו יורת מגניב. 

(ואני גם אפגוש שם את ליאור ועמוס, שגם זה מגניב. 

מסקנה שאני מגיעה אליה שוב ושוב = ביום חמישי יהיה מגניב.)

וכשהיינו בת"א התחיל איתנו בחור ממש חתיך ואני עדיין מרגישה טוב עם עצמי בגלל זה XD 

מי שמזהה [אם מישהו הגיע עד לכאן ולא התייאש, שגם זה סחטייני] מקבל highfive)

הפוסט הזה נהיה ארוך נורא לא באופן מכוון, 

אני פשוט צריכה ללמוד עכשיו לבגרות בלשון ואין  לי כל כך כוח - כי התגלה שמה שאני מתקשה בו זה תחביר והבנת הנקרא ואלה שני הנושאים הכי מעצבנים פחות או יותר.. 

ואז התחלתי לכתוב את הפוסט וזה גילה כאחלה בזבזן זמן וזה התחיל להמרח. כן.

פייסבוק זה שיט אבל זה עדיין כיף לקבל את כל זה~

שמאוהבת כרגע באיזה משחק עם חד קרן שעובר מסלול מכשולים וברקע יש כל מיני יצורים קסומים כמו סוסון ים סטימפאנקי שכזה^

או בקיצור: RUA2.

ואני גם משתתפת בתחרות "לבן על לבן" בקבוצה כזו של ציורים, וציירתי אריה והוא יצא די אחלה, 

כמובן שלא דומה לרפרנס כי כאמור אני עצלנית, 

אבל לא נורא~

הפוסט הזה מבולגן רצח ואני אוהבת את זה. 

אני חושבת שזה הפוסט הכי ארוך שנכתב בבלוג הזה אי פעם.

אני אסיים כרגע (14:00) את הפוסט ב..זה. תכף מצעד הגאווה.