אני מרגישה שאני נחנקת כאן. אני מרגישה שאני לא יכולה להסתכל לכן בעיניים ולהיות כנה. אני מרגישה שאתן מבטלות אותי שוב ושוב ושוב. אני מרגישה שאני לא שווה כלום, אתן גורמות לי להרגיש שוב ושוב שאני אפס מאופס. אני יודעת שאני מגזימה בהכל אני יודעת שזה כנראה לא נכון אבל ככה אני מרגישה שאני עושה ועושה ואתן מבטלות אותי בלדבר בזמן שאני מדברת ולהכריח אותי לעשות דברים שאם אני הייתי עושה לכן הייתן כועסות נורא.
נמאס לי. בא לי פשוט להעלם מכאן, לא להיות יותר. פשוט להפסיק להיות.