להסתכל במראה

אני יכולה לנשום ולחייך לעצמי, הפעם הצלחתי.

אחרי תקופה ארוכה של בילבול ובעיקר חוסר ביטחון בעצמי החלטתי,

נרשמתי לקורס תכשיטנות,

תמיד אהבתי להתעסק בתחומים שקשורים לעיצוב ויצירה, גילתי ממש במקרה שאני אוהבתלהכין תכשיטים, בזמן שהכנתי עם אחיינית שלי (בת 16) עגילים מגולדפיד (סוג של זהב) וצמידים עם פנינים מזויפות. החלטתי קצת להעשיר את עצמי, לצאת מהשגרה התקועה, כל יום שלישי בשעה 18:00.

החלטתי להקפיד על הכושר שלי ולכן החלטתי להצטרף עם בן דוד שלי לחדר כושר+ בריכה,

רוב הסיכויים שאעדיף לשחות, אני לא סובלת להיות בחדר כושר עם כל הריח של הזיעה והמוזיקת טראנס שחופרת בטירוף,

אצלי זה עושה אפקט הפוך, רק גורם לי לברוח משם.

מאיר היקר, עד כה הקשר מתנהל על מי מנוחות, אנחנו אומנם מתראים כל יום בעבודה, אבל שבוע שעבר היה לנו סופ"ש מושלם,

הרגשתי טובעם עצמי, הוא איש שיחה מרתק וכל כך כיף לי לדבר איתו עד שאני מתעייפית,

הוא בחור עם הרבה חוש הומור ואין כמעט רגע שאני לא צוחקת, זה נותן לי הרגשה טובה.

ביום שישי אכלנו ארוחה שהוא בישל, היינו בפאב ושתינו, התנשקנו צחקנו בילינו ערב מקסים,

בשבת יצאנו עם חברים שלו, אכלנו ארוחת צהריים בנמל תל אביב, שמחתי לראות שגם ליד החברים שלו (שכמובן כולם גדולים ממני), הוא נשאר אותו אדם, בלי משחקים ומסכות, היה כמה רגעים שהרגשתי מידי פעם את הפער בגילאים אבל לזכותו יאמר שהואלא נתן לי לרגע לערער או להרהר בכך.

ולשמחתי הרבה, הדבר המקסים ביותר, לא שכבנו.

דווקא אחרי סופ"ש מושלם שכזה זה היה "מתבקש", עמוק בלב אני שמחה שזה לא היה, לא בגלל שלא רציתי להפך, מאד רציתי,

אבל באופן מוזר ונעים הרגשתי לרגע כמו בתיכון, כאילו שניניו מחכים שזה באמת יהיה הרגע המתאים. לא ממש יודעת איך להסביר במילים את ההרגשה.

היו הרבה דברים מגרים אבל גיליתי אחרי תקופה ארוכה שלא כל דייט מתחיל ממשיך ונגמר במיטה, שינוי מרענן.

אפשר לחייך, למרות שחורף ואני לא אוהבת שקר בחוץ.

המשך שבוע טוב!