האיש במבוך עדיין תועה, עדיין טועה, עדיין תוהה. בעיקר משועמם. |
| 2/2005
 אוטו
בשבת האחרונה קיבלתי את האוטו מהמוסך. אחרי חמישה שבועות של המתנה.
לקח חודש עד שהגיע החלק הדרוש (פרצו לתא המטען כדי לפרק את הטמבון האחורי בשלמותו, כולל הפנסים והפח מסביב, עבודה יסודית ומקצועית), ועוד כמה ימים במוסך אחר להרכיב לוחית רישוי (גודל לא סטנדרטי, נשברה ע"י החוליגנים). משום מה, התווספו עוד שני מפתחות לצרור המקורי שלי, והמוסכניק התעקש שלא אבדו להם שום מפתחות, אז השארתי אותם בעבודה.
לקח לי יומיים לגלות שהאידיוטים החליפו את המנעולים שנפרצו בדלת בצד הנוסע ובתא המטען, והשאירו את המנעולים המקוריים בדלת בצד הנהג ובהצתה, כשהם מותירים אותי עם שני סטים שונים של מפתחות. עצבני כראוי, התקשרתי לחברת הביטוח, שבישרה לי לאחר בדיקה כי המוסך הראשון שטיפל באוטו, והיה אחראי על החלפת המנעולים, פשט את הרגל באמצע העבודה.
אתמול הגיע שוב גרר ולקח את האוטו למוסך שלישי, שאמור להחליף את כל המנעולים לסט תואם. עדיין לא ברור מתי אזכה לקבל את מגיני הבוץ, שמשום מה פורקו ע"י המוסך הראשון. כשחקרתי את את פקידת הביטוח בטלפון לגבי הסידי צ'נג'ר שנגנב גם הוא, היא טענה בתמימות שאוטו סאונד, שאמורים לטפל בעניין, לא יודעים באיזה דגם מדובר. כמובן שטרחתי לציין בפניהם לא פעם אחת שמדובר בפריט מקורי, המגיע בדגם זה מהמפעל. כנראה שמסובך מידי לטלפן ליבואן ולברר את מס' הדגם. שלחתי את הפרטים, שדליתי מהאינטרנט, בפקס לחברת הביטוח (שוודאי ילך לאיבוד איפשהו).
כל הסיפור הזה ממש הוציא לי את החשק מהאוטו, ונראה לי שאמכור אותו כשהוא יחזור סוף סוף לרשותי.
גם ככה הוא יותר מידי ספורטיבי בשבילי - נמוך במיוחד, עם בולמי זעזועים מינימליים ביותר, שגורמים לך להרגיש כל אבן קטנה על הכביש.
אולי כדאי להחליף אותו במשהו יותר מפנק, אוטו שיותר מנתק אותך מהכביש.
מצד שני, קשה לרדת ברמה, ולא בא לי לקנות אוטו עם מנוע חלש יותר מהנוכחי (200 כ"ס). כמובן גם שאין כסף לחדש וצריך להסתפק ביד שניה, ככה שהאפשרויות די מוגבלות.
כבר יותר מחודש אני נוסע בתחבורה ציבורית. דווקא נחמד, בתור חוויה אנתרופולוגית. אתה נוסע עם ווקמן, לא מתעצבן מהפקקים. ממש איכות חיים. מצד שני לערוך קניות בלי אוטו זה ממש מתסכל - אתה משנה לחלוטין את הרשימה הרגילה ומבסס את החדשה בעיקר על משקל. חסל סדר קניית ארגזי שתייה קלה, או כמויות של פחיות סטלה.
ובנושא אחר, נגמר לי לחלוטין המקום הפנוי בדיסק במחשב. האשמה כמובן בסרטים שאני מוריד כל הזמן באימיול, ומתעצל לצרוב. זה גם מאוד נוח שיש ספריה גדולה של סרטים און-ליין, בלחיצת כפתור. סך כל המקום בדיסקים הוא קרוב ל-700 ג'יגה, ואת הרוב המכריע אי אפשר למחוק (יקרי המציאות או סתם מוצלחים). אני מחכה לאיזה פתרון אכסון שאמור לצאת בחודש הקרוב לשוק הביתי, בעל נפח של טרהבייט, שכנראה יפתור את הבעייה לזמן הקרוב.
לינק משעשע לסיום:
אימוני אגרוף בסגנון "רוקי":
טוב, זה הכל להפעם. מקווה לכתוב יותר בזמן הקרוב.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
