כמות בלתי ספירה של כסף, כך מסתבר.
אחת השאלות שעולות בעקבות הכותרות הבוקר היא "מה הקשר בין פייסבוק לווטסאפ? למה הם קנו אותם?". ובכן, אני בספק אם הקנייה הייתה בכדי ליצור ממשק מתוחכם שבו הודעות הווטסאפ משתלבות בניוז פיד של הפייסבוק. גם לא בעקבות "נטישת צעירים את הפייסבוק לטובת ווטסאפ". אלו שטויות במיץ עגבניות, שהרי שתי החברות מציעות שירותים שונים והן מעולם לא התחרו זו בזו. עוד לא פגשתי אדם שפתח חשבון פייסבוק עבור הצ'אט המקרטע.
לא, הקנייה הייתה עבור משהו חכם ומסוכן בהרבה. לאחרונה אנו עדים לשחרור של נתונים שנאספו על ידי פייסבוק, החל מדברים תמימים לכאורה כמו כמות האינטראקציה בין זוגות לפני ואחרי שינוי הסטטוס הזוגי בפייסבוק (שפורסם כאן, למשל) ועד לדברים כבדים יותר, כמו התייחסות לנושאים אקטואליים מסויימים, שימוש בתגיות ורבים אחרים.
הכסף הגדול של פייסבוק מעולם לא נכנס מהפרסומות העלובות בצידי הדף. אלו פרוטות. הכסף הגדול נכנס לכיסי פייסבוק מהסחר התמים לכאורה, אך המזעזע בידע. ידע עליכם, על חבריכם, על הקשרים שלכם. על הנושאים שאתם משוחחים עליהם, על הדברים שמעניינים אתכם ועל הדברים שמפחידים אתכם. המעקב אחרי כל פעילות, כל גלילת מסך מהירה או איטית, כל מילה שנשלחת לכם בצ'אט לא משאירה לאף אדם שמכבד את עצמו בימינו שניה של פרטיות. כמו גוגל, גם פייסבוק טענה תמיד שהשימוש בידע נעשה אך ורק למטרות פרסום. אף חברה לא הופכת לחברה המובילה ביותר מבחינה טכנולוגית על כדור הארץ (וכן, גוגל בהחלט נכנסת למקומות הראשונים בהגדרה הזו, אבל זה לפוסט אחר) על ידי סחר בנתוני שיווק.
אז כמה הפרטיות שלכם שווה? בשישה עשר מיליארד דולרים פייסבוק קנו לעצמם כוח וידע אשר לא יוכלו להמדד בכסף גם בעוד שנים רבות. שהרי כוחם של מנועי החיפוש לעולם לא יוכל להרכש ולהמדד בכסף, והתחרות בין צורקברג למקביליו בגוגל ויאהו מעולם לא הוסתרה מתחת לשטיח. בעסקה הקטנה הזו הבטיחו פייסבוק שלא ישאר אדם בעל אמצעים מודרנים להשאר פרטי לעולם. והמידע? למרבה במחיר. גם אם מתחת לשולחנות.
שיהיה לנו בהצלחה.