יש לי סוד.
הוא בוער בקרבי, מדגדג את מעי ומתחנן לצאת בכל מחיר. לאחר שכשלתי להוציאו בפני רוב חבריי הוא מצא לו צורה אחרת, מנסה לצאת ברחוב מול זרים או אפילו לנמלים קטנות המהלכות על הדשא עליו אני שוכבת בצהרי היום.
יש לי סוד.
הוא מעכל את גופי, מעוות את נשמתי ומשתק את מוחי. הוא הסיבה לידע הכללי שמשום מה התחיל להאגר רק משנת 2008, למילים העשירות, להתנהלות הדלה בחברה. הוא הסיבה לכך שאני רואה את רוב סביבתי כחסרת נסיון, שכל דילמה שמגיעה לאוזניי נפתרת בין זרועותיי האוהבות. הוא הגורם לכך שהכל יראה קל, ורק אצלי לא מסובך. והוא הסיבה לכך שרק אדם שני אנשים בכל העולם הזה, יוכלו אי פעם להכיר אותי לעומקי.
יש לי סוד.
הלוואי ויכלתי לספר אותו.
אך פשוט לא אוכל לנסחו במילים.
לראשונה בחיי.
-
בבוקרו של יום זה ידיי גיששו בדחיפות אל עבר המכשיר הנייד, בקולי הרועד וידאתי כי האדם בחיים ובנפשי הרוטטת ניסיתי לשחרר. הינף ידו, השלום האילם, הפרידה השקטה ומחוייכת לא עזבו אותי. רגשות האשם לא הפסיקו לנקר במוחי, ומצפוני כואב עליי. זמנך קצוב בעולם הזה וליבי כבד מידי בכדי לראותך סובל בחייך, או אותי סובלת במותך. חייכת אליי בחלומי, לפני שהלכת. ידעתי שזה לטובתך.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Orne