Rivendell
|
 כינוי:
Orne מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2014
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 5/2014
הנווד
הנווד היה פעמיים אני. פעמיים בגובה, פעמיים בגיל ופעמיים בשתיקה. הוא היה כל מה שאני ואינני, אך בראש ובראשונה- נפש חופשיה. את הנווד פגשתי במקרה בהצטלבות דרכים. נשארנו בה לזמן מוקצב, ועל אף חזותו המאיימת נוכחותו השקטה הקסימה אותי. לאחר ארבעים ושמונה שעות פצה את פיו ואמר שתי מילים בלבד- "הזהרי מנחשים". מדהימה הייתה יכולתו, שכן רק כמה דקות לאחר מכן הפציע למחנה נחש כהה ומאיים. נראה היה שהנווד לא אומר דבר אלא אם כן מאוד חשוב להביעו בקול רם. ככלל- היה עוסק בדממה מוחלטת בעיסוקיו שלו. מידי פעם היה זורק הערה זו או אחרת, או אולי פנינת חכמה מאירת עיניים. לאחר אי אילו רגעים, הודיעו כי בקרוב זמנו בצומת הדרכים יבוא אל קיצו. ואני, מצידי, החלטתי לשאוב ממנו כל טיפת ידע שאוכל.
"מה תעשה, ביום שאחרי?" הקפדתי לשאול אותו, "לא יודע" הוא ענה "אלך לאן שהעולם יוביל". מצחיק היה הדבר, שכן עדו לא נוצרה אבן דרך עליה לא פסע ברחבי העולם הזה. סיפורי מסעותיו היו עוצמתיים ומרתקים, החל מפריחה יוצאת דופן בהרי ההימלאיה ועד ושירה מסתורית במדבר אפריקאי ריק מאדם. כאשר אסף את דבריו והתכונן ללכת שאלתי בהיסוס "האם איי פעם חשבת על עיסוק כמורה דרך?". אז, הביט בי הנווד וחייך לראשונה- "לימדתי אותך משהו, רואה?". פסענו כך, בדממה אופיינית, אל קצה המחנה. לאיזור הסואן יותר. גופו העצום והגמלוני מחץ אותי בחיבוק עז, "עוד נפגש, ילדה" אמר לי, "העולם הזה קטן מידי מכדי שלא" ונעלם בהמון.
***
יומיים עברו מאז לכתו של הנווד, וליבי ריק מכל שקט.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
