Rivendell
|
 כינוי:
Orne מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2015
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 12/2015
סחרורים
בפעם הראשונה האלכוהול ירד לי חלק. והחיוך עלה, והשמחה התחילה לגרד את קירות הדכאון הכולא. והתקוות, הן התחילו ללחוש בקול קצת יותר רם. ואולי התחלתי להאמין בהן, בין נגיסה ללגימה. והעולם הסתובב קצת, אולי כי הייתי בלי משקפיים. והוא אהב אותי ואני אותו. חשבתי שאולי לא צריך יותר, אולי באמת לא צריך יותר דבר כמו שהוא אומר. והמלצר, הוא עישן והיה בעולם טוב יותר.
לא בפעם הראשונה הלב התחיל לדפוק. בהתחלה הרגשתי חיה, סוף כל סוף. ולאחר מכן כאילו המוות מתקרב. והדיכאון התחיל להניע את גלגלי הקירות עד שמחצו את השמחה. והתקוות, הושתקו בצרחות של חרדות מוכרות וגדולות יותר. כבר הפסקתי להאמין להן, בין נשימה לנשימה. והעולם הסתובב הרבה, גם עם המשקפיים. הוא אהב אותי, אבל את הפלאפון קצת יותר. וחשבתי, שמעולם לא הבנתי מה באמת צריך. אבל אני לבד, לבד באמת- כמו שהייתי תמיד. והמלצר? הוא קיבל טיפ וחלם על מקום טוב יותר.
| |
הזאב שרצה להיות זיקית
הזאב
זקף גבו
בגאון
מתח זנבו
אל על
התלך בתילי
שביל
החלל
והנה פתאום
חבורת
שועלים
קטנים הם
חבורת עוללים
ישבו צחקו
עם צבוע אחד
והחליטו
להרים
יד
הזאב
כופף גבו
בעלבון
שמט זנבו
אל פח
הסתובב
חבול
והלך
ראה הזאב
מבעד
לכאב
זיקית קטנה
על ענף
מלבב
לוחשת היא
דברי שטנה
לחבורת שועלים
חסרי בינה
ונזכר הוא
ביום קודם
בו לחשה
באוזניו דברי
אודם
אז הסיק כי
הזיקית,
בגווניה
צובעת את
סובביה
החליט הזאב
את עורו לפשוט
רק לא לשוב
לבדידות
הזאת
ורצה שעורו
ממש כמו עורה
ישתנה בכל אור
ובכל מערה
אך לא הבין
הזאב
כי גווני הסביבה
אינם גווניה
והמשיך הכאב
כפי שהיה עוד
לפניה
עד שארנבת קטנה
בדמותה
הרכה
נצמדה היא
לזיקית
המכה
והפכה היא
לורסיה
עכורה
שתשחיט
את תדמיתה
הנוצצת
של אותה
הזיקית
הו אז
הבין הזאב
כאבו
של יצור
כה מגעיל
שלעולם לא יוכל
רכות זו
להכיל
התעטף הוא
בחום פרוותו
זקף
את גבו
ואושר
הקיפו
מכף רגל
ועד אף
קרדיט על התמונה:
Chiara Bautista
| |
תחושה לא מוכרת
אכלתי
הררי מתוקים
והשמחה
לא בקרה
בקרבי
בלעתי
המוני כדורים
והשמחה
לא רצתה
בחלקי
דיברתי
המוני מילים
והעצב
הגביר כולן
לתלת מימדי
ישבתי
בשגרה
חלוקה עם
אנשים פשוטים
והנה
השמחה
מגרגרת
בחיכי
| |
תקוות מהארכיב
חיכיתי שיבטיחו
שכל מה
שמרקיב
עושה זאת
כדי
להרכיב
מחדש
רכיבים
ישנים
| |
חן
איך היא
רואה
בכולם
אורות קטנים
גם באלו
שכיבו
את
אורותיי
| |
לדף הבא
דפים:
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
