לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

KILLIN' IT



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2017    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

8/2017


מניחה שרוב האנשים ירגישו שמוקדם מדי לעבור ביחד אחרי פחות מחצי שנה בזוגיות, אבל תכלס אנחנו מכירים יותר מ-15 שנה וכבר לא יהיו הרבה הפתעות. שנינו די דומיננטיים ומשונים אז היינו צריכים לגשש ולפשפש קצת ולסמן גבולות אבל נראה לי שרוב התהליך הזה מאחורינו. זה בכלל לא משנה מה עבר עלינו לפני. לא בטוחה שאי פעם נוכל לדבר על זה בלי לקנא בכל האחרים שקיבלו את כל החיבה והתשוקה, במקום שנתן אותה אחד לשנייה. כל האנשים האלו ששברו אותנו בזמן שהנפשות שלנו חיפשו דרכן אחת לשניה. האם גם אתה חיפשת להרגיש בכל המקומות הלא נכונים? האם גם אתה בטחת והכנסת לחייך אנשים שהוציאו ממך את כל המיץ? ריסקו לך את הלב? ריסקת לבבות? זיינת בלי רגש?
נוטה להאמין שאתה מאוד דומה לי מהבחינה הזו, מהמעט שסיפרת לי. אני מצדי סיפרתי לך מעט מאוד, חוץ ממה שמובן מאליו. לא כזה רוצה שתדע. זה גם לא משנה, כי אתה וכל מה שאני מרגישה כלפיך זו רמה אחרת. אם תשאל, לא אשקר. אבל אם אתה כמוני, אז אתה לא רוצה לדעת. העבר יכול להשאר בעבר. רק אני ואתה קיימים עכשיו.
כבר עברתי על כל היומנים והבלוגים שכתבתי אי פעם, השתדלתי לדלות כל פיסת מידע שקשורה אליך. כל כך צר לי שאין לי תיעוד של התקופה בה פגשתי אותך והתאהבתי בך לכל החיים. אהבה תמימה של גיל 12 שנשארה שם תמיד. אני לא כל כך זוכרת איך הכל קרה. זוכרת ששברת לי את הלב. לא זוכרת שאי פעם שנאתי אותך על זה. תמיד נתתי לך עוד הזדמנות, אבל בערבון מוגבל. מניחה שרק עכשיו הבשלתי לעוד הזדמנות. נפתחתי אליך כמו שלא נפתחתי אל אף אחד בחיים, כמו שחשבתי שאני כבר לא מסוגלת. לקח לי כמה חודשים והרבה כאב ודמעות אבל ואו זה היה שווה את זה. באמת שאין לי מספיק מילים לתאר את הרגשות שאנחנו חווים וכמה קוסמי הקשר הזה נתפס בעיניי. כל החיים שלי בתהליך של שינוי חיובי בזכות מה שקורה ביננו, וזה אולי קצת מפגר אבל זה ה"סימן" שהייתי צריכה. פיסת המוטיבציה האחרונה שהייתה חסרה לי.
לקח לי שנה להתאפס על עצמי ולהתחיל לחפש עבודה אחרי התואר. פאקינג שנה. אם לא אתה אז הייתי רק ממשיכה לחפש איך לברוח מפה, כי לא היה פה כלום בשבילי. בטח כבר הייתי עובדת בעגלות איפשהו. חוזרת לסין. ואטאבר. מאז שאנחנו שוב ביחד כל העיר נצבעה בצבעים חדשים. כל יום אנחנו צוברים חוויות חדשות גם במקומות שחוויתי כבר מיליון פעמים.
אנחנו לא ביחד הלילה אז הייתי צריכה להוציא קצת רגשות.
עכשיו מספיק.
נכתב על ידי מיאו דזה דונג , 22/8/2017 00:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  מיאו דזה דונג




1,478

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למיאו דזה דונג אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מיאו דזה דונג ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)