מרגע שהרגשתי שהכל תקוע ושאני חייבת להריץ עניינים כי אין לי כסף בבנק לרגע שבו אני הולכת לחתום על הצעת עבודה שממש רציתי אמגגגג
אני עדיין לא מעכלת לגמרי שהתוכנית התלושה מהמציאות שלי יצאה לפועל. מגלומניה במיטבה. בייסיקלי החלטתי שאני רוצה להיות ככה וככה והלכתי והתקבלתי למשרה בתפקיד הזה רק על בסיס הקסם האישי שלי. מזל שזו תעשייה של חנונים אחרת הקסם הזה לא היה עובד בשיט לול.
ביומיים האחרונים כבר התחלתי להריץ את תוכנית ב' וג' ופתאום הגיעה השיחה שכבר חשבתי שלא תגיע או שתגיע בפן שלילי. הסוף לאבטלה! חוץ מחיפוש העבודה האינטנסיבי ושיפור ארסנל הכישורים ניצלתי אותה לטובה לראות קצת טלוויזיה, לשחק דסטיני 2 ובעיקר לעשות המון כביסה. כל האבטלה הזו התאפשרה תודות לבן הזוג המדהים שלי שבייסיקלי כלכל אותי בשבועות האחרונות ואיפשר לי להתרכז במה שחשוב באמת ולא במרמורים שלי מהמלצרות.
אז עוד מעט חזרה לשגרה! יהיה לי כסף לחזור לקרוספיט, אולי גם לנסות יוגה שוב.
הסיבה היחידה שלא אחתום על הצעת העבודה היא אם המשכורת תהיה מעליבה ממש. אומנם אין לי נסיון ואני על גבול הנואשת אבל יש לי קצת כבוד. אז עדיין לא לגמרי ויתרתי על תוכנית ב' וג'... ועכשיו אני צריכה ללמוד ולהתכונן לכמה דברים במקביל. כרגע אני נרגשת מדי בכל מקרה לול
צריכה ללמוד לתת לעצמי קצת יותר קרדיט, בחיי.
יאללה לחיי התחלות חדשות והשגת מטרות וכו'... שנה טובה 3>
כינוי:
מיאו דזה דונג
בבלוג זה
בכל הבלוגים
