בזמן האחרון אני מאוד מרוכזת בהווה וזה מעולה אבל זה כיף כשיש קצת תוכניות וציפיות לעתיד וכמובן קל יותר לתכנן בהתאם.
זה מצחיק אבל אני אפילו לא יודעת איך חופשות עובדות בעבודה של גדולים ועוד בעבודה כמו שלי שאני צריכה עם יד על הדופק של הקמפיינים שלי אפילו בסופ"ש. מצד שני העבודה שלי לא תלוית מיקום. אבל מצד שלישי אני לא רוצה לעבוד בחופשה שלי. בקיצור, שאלות שאעלה בבוא הזמן. מנהלת משאבי האנוש מכירה את הרקע שלי ומסבירה לי הכל כמו למפגרת גם ככה אז זה מעולה.
אז קודם כל תחזור אליי כבר ואל תשאיר אותי לבד לעולם. אנחנו אנשים עסוקים ויש לנו מספיק זמן בנפרד בלי שניזום איתו.
אז כבר היה דיבור על חופשה באיטליה בסביבות פסח שנה הבאה. נכון שזה עוד המון זמן אבל הוא בדיוק בחופשה ארוכה ואני מתחילה הכשרה של חצי שנה בעבודה חדשה. הייתי באיטליה כמה פעמים אבל ממש לא ראיתי הכל. הייתי רוצה שנקח רכב ונסתובב באחד האיזורים. דיברת על אמאלפי ולמרות שכבר זכיתי להצצה אני אשמח לחזור. איתך זה יהיה שונה ומושלם כמו כל מה שאנחנו עושים ביחד. מרגישה כמו נסיכה איתך. כבר הבטחתי להראות לך כל כך הרבה מקומות ונלחצת ואמרתי שיש מלא זמן, עד שנמות בערך. אעשה לך טיול מודרך בסין, אראה לך את כל מקומות המסתור הכי מהממים בתאילנד. את כל האוכל הטעים באוקראינה.
אני לא אוהבת לעבור דירות והדירה שלנו ממש מגניבה אבל אני מקווה שאם לא שנה הבאה אז עוד שנתיים נוכל לעבור לאחת יותר גדולה שיהיה יותר מקום ואני אביא יותר מהשיט שלי ויהיה לנו חדר עבודה ותהיה לי שם פינה משלי מלאה בבובות הפרווה שלי וכו' כי פשוט אין מקום הגיוני לתקוע את זה עכשיו. שולחן גדול מלא בחומרי ציור שנוכל לשבת וליצור ביחד. גם מרפסת או גינה זה נחמד. כרגע זה לא חסר ממש כי יש מלא חלונות בבית שרואים מהם רק עצים. אבל אין כמו לרבוץ בשמש. מי יודע, אולי בכלל נעבור לחו"ל. בנתיים יש מלא מה לשפר בדירה בכל מקרה ונדאג לזה כשתחזור.
ההכנסות שלנו ביחד מגיעות לסכומים מכובדים ואני מבינה שנוכל להרשות לעצמנו די הרבה. לא שעכשיו אנחנו לא מתפנקים, אבל זה עניין של מיינדסט אצלי. ביליתי די הרבה זמן בהסתפקות במועט, בהתאמה לזה שהעדפתי לעבוד פחות. גם אחרי שחייתי ממוצ'ילה במשך חודשים הבנתי שלא באמת צריך הרבה. אני גם לא מבינה למה לקנות דברים שיעלו אבק, והוא די באותו ראש. קצת מפונק אבל פרקטי. אין לו יותר מדי שיט לא נכון. רהיטים, ספרים, בגדים. מבחינת בגדים תמיד העדפתי לקנות יותר אבל בזול אבל עכשיו אני כל כך בררנית שאני לא אוהבת כלום בכל מקרה אז אפשר גם להשקיע קצת יותר בדברים איכותיים. פשוט מפחדת להשאב למשחק הצרכנות הזה שאני שונאת. תכלס הכי כיף להשקיע באוכל ובחוויות. זה לא מעלה אבק. גם לא חייבים לבזבז הכל כמובן אפשר לחסוך. למרות שאני מה זה לא משוכנעת שכדאי לקנות דירה, למשל. אני גם לא מבינה לאן המדינה הזו הולכת כשהאוכלוסיה החרדית והערבית מכפילות את עצמן כל 20 שנה וכל האנשים היצרניים עסוקים בלא להסכים על כלום כל הזמן.
טוב זה הלך למקומות אחרים אבל סתם התחשק לי להרהר בעתיד.
אז ברור שמה שמעסיק אותי כרגע זה העבודה החדשה וההשלכות שלה.
המשרה הזו אמורה להקנות לי כישורים שאוכל להשתמש בהם לעשות המון כסף גם מחוץ לעבודה. בן הזוג גם בראש של עסק עצמאי יום אחד ואני מקווה שנוכל לגבש ביחד רעיונות טובים. למרות שאנחנו מעולמות קצת שונים, אבל זה הבסיס להרבה רעיונות חדשניים. העבודה הזו היא התחלה של כל כך הרבה דברים טוביםםם.
קודם כל יש לי עוד קצת הלוואות להחזיר ואני ממש מקווה לעשות את זה בבום ברגע שיהיה לי מספיק בעו"ש. נמאס לי לראות את זה כבר.
התעוררתי עם מחשבות על 200 קמ"ש.
שזה מזכיר לי שצריך להתניע את האוטו שלו. שזה מזכיר לי את שיעורי הנהיגה שכבר התישו אותי ואני חייבת איזה שינוי במיינדסט. שנים שלא רציתי ללמוד לנהוג בכלל ועכשיו כשאני לומדת גם לא הכי אכפת לי כנראה כי אני פשוט לא משתפרת כבר תקופה. אין לי למולטי טאסקינג ואני שונאת את הפאקינג הילוכים האלו ולא מבינה למה עשיתי את זה לעצמי ומרגישה שחבל לוותר בשלב הזה. אני צריכה לשכנע את עצמי שאני רוצה את זה. צריכה הייפ. שמישהו יבטיח לי רכב כשאני עוברת טסט. אולי כדאי להתחיל להסתכל ברכבים ביד2 ולהרגיש שאני רוצה רוצה רוצה. לעשות על זה מדיטציות מיגנוט. לא יודעת מה. פשוט לא אכפת לי מדברים מספיק כססעמק
Rarely am I emotionally invested in anything
טוב יש לי הממממון להספיק לעשות היום ועוד לקחתי על עצמי לתכנן מפגש פסגה של החברים בערב. אז יאללה.
כינוי:
מיאו דזה דונג
בבלוג זה
בכל הבלוגים
