טוב אז ככה,
קודם כל לפני שאתה קורא את זה חשוב לי להגיד לך שאתה בן אדם מדהים, אני מאוד מאוד אוהבת אותך ואתה בין האנשים היותר טובים שיצא לי להכיר.
שלא תחשוב שאני הולכת להתרחק ממך, או לא לדבר איתך יותר, וחשוב לי להבהיר לך את זה בהתחלה.
אני תמיד אומרת שעדיפה האמת המרה מאשר השקר המתוק, אני תמיד מעדיפה לשמוע את האמת, כמה שהיא תהיה גרועה, מאשר לשמוע שקרים.
אז הגיע הזמן שאני אגיד לך את האמת, אתה צריך להתחיל להעריך את עצמך יותר. אתה לא מעריך את עצמך בשיט, אתה נותן לאנשים לדרוך עלייך ואז אתה מתלונן למה אף אחד לא שם עלייך, או למה מתרחקים ממך, אתה סומך על אנשים מהר מיידי, נפתח אליהם מהר מיידי, גורם להם להרגיש שהם הבן אדם הכי חשוב לך, נותן להם מקום חשוב אצלך בלב מהר מיידי.
אנשים זה עם רע, וככל שתגדל תבין את זה, בגילאים שלנו כל שנה זה הפרש משמעותי בבגרות, בהבנה, באישיות, אני מודעת לזה שיש בנינו בסך הכל פער של 3 שנים, בפרספקטיבה של זמן- 3 שנים זה כלום. אבל בגילאים שלנו 3 שנים זה דבר עצום, לפני 3 שנים אני לא אותו בן אדם שאני היום, בלי אותה ההבנה, בלי אותה הבגרות, ובלי אותן מסקנות לגביי החיים.
אני חושבת שאתה חטפת המון כאפות בחיים, כאפות שבלעדיהן אתה לא תשרוד, יש משפט שאומר "What doesn't kills you makes you stroger", חזק יותר, כל הדברים שאתה חווה, ואני בטוחה שאתה חווה, אני לרגע אחד לא באה לזלזל בכאב שלך, כי לכל אחד יש את הכאב הפנימי שלו, אבל אתה צריך להפיק מהכאב שלך את המיטב, כאב זה דבר טוב בחיים, לומדים מכאב, מתחזקים מכאב, מתחשלים מכאב, הכאב הופך אותנו להיות האנשים שאנחנו כיום.
אתה צריך להפסיק לנסות להשיג את תשומת הלב של כולם, ואתה יודע למה אני מתכוונת, אתה רוצה שאני אקרא מה שאתה פורק ואשתגע מרוב דאגה אלייך, טוב אני כן, אני כן דואגת, כן אכפת לי, שלא תעז לחשוב אפילו לשבריר השניה שלא- כי זה לא נכון.
אבל אני לא בן אדם שרודף אחרי אנשים אחרים, עשיתי זאת מספיק בחיי, וחוץ מלקבל סכינים לא קיבלתי כלום, תדאג לעצמך, לעצמך לפני כוווווווווולם, רוצה לדעת למה? כי אם אתה לא תדאג לעצמך אף אחד לא ידאג לך.
לא אמא, לא אבא, לא אחים שלך, לא המשפחה, לא חברים, וגם לא אני. הם יהיו שם בשבילך, עד כמה שתיתן להם. אבל לא, הם לא יהיו שם בשבילך אם אתה קודם כל לא תהיה שם בשביל עצמך.
אצלי במקום הראשון נמצאת- אני, ורוצה לדעת למה? כי אם אני לא אשים את עצמי במקום הראשון, כולם ידחקו אותי למקום האחרון, ידחקו אותי לפינה, תפסיק להרשות לאנשים לדחוק אותך לפינה, אתה גבר מאוד רגיש, אתה בן אדם עם לב שכולו זהב, אתה לא מסוגל לפגוע ואפילו לא בזבוב.
אנשים כמוך הם נדירים, לא נשאר מהם כמעט בעולם, אבל אתה חייב להבין, בעולם רע כמו שלנו- מנצלים אנשים כמוך, רואים את הטוב שבהם ובמקום לטפח אותו- בועטים בו.
אתה צריך להתבגר, אתה צריך להתחסן, חוסן נפשי לרוב מגיע עם הגיל, עם החוויות שאתה תחווה בחיים, אבל אתה צריך לקחת את עצמך ביידים.
לסיום, אני אגיד לך שאתה לא לבד, אתה מאוד חשוב לי, אני הייתי חייבת להגיד לך את הדברים האלה- כי מישהו היה צריך להגיד לך אותם, מישהו היה צריך להביא לך עוד מין כאפה מהרבות שתקבל בחייך, ואתה תקבל, כמו כל אחד, אין מה לעשות.
סליחה שאני יוצאת הרעה בסיפור, אני יודעת שגם אני בן אדם נורא בעצמי, תאמין לי, אני עובדת על עצמי שעות נוספות כדי להשתפר ולהיות יותר בסדר, אני לא באה ממקום של "בן אדם מושלם שבא לשנות את העולם", אני באה כי אכפת לי. ממך. אכפת לי.
מה שיש לי להגיד לך, אל תפחד, תכעס שצריך, תריב עם אנשים שצריך, תתעצבן , תקלל, תכעס, אל תשמור כלום בפנים, תגיד את האמת בפנים, שאנשים יתמודדו עם האמת שלך, תדע, שאתה צריך לדאוג לעצמך יותר מכל דבר אחר בעולם.
כאן, לתמיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
BreatheMe