הצלצול שלך מוכר,

מרוחק ומנוכר

אתה שוב נשמע סובל,

קול רך שכמוך, הישאר.

אתה בכלל זר,

זר אהוב ואומלל.

והלוואי שהיית דמיוני,

שסבלך לא היה אמתי...

אתה רואה את גופי,

אולי בלי עלים,

מה עשו לנו החיים?

כלא לאוהבים..

אני לא
רוצה קירבה

ואני
רוצה אותך צמוד אלי,

רוצה
להתאחד

הלוואי
שניפרד,

פרידה
שלא תפרום שום דבר מאחד..

נשיקה
לזיכרון,

אין
לשנינו ביטחון.

איזה מין
חיוך,

אהוב של
הלבנה,

שחור
ומתוק, מסתורי מההבנה.