|
| 5/2014
 דילמות- שבוע 17
חמש דקות במקלחת והכלב מספיק ללעוס את הכבל של האינטרנט (בפעם ה שלישית השבוע אגב!), מה שעכשיו אומר שצריך להחליף את כל הכבל בכל הבית.
בתקופה האחורנה לא משנה כמה קשה כבד אין חשק או כל תירוץ אחר אני עדיין משתדלת להביא לו תשומת לב , מתמרנת בין סידורי העבודה בישביל שהוא לא יתאפק דקה מעבר לזמן שהוא רגיל לצאת בו לטיול.
הבן זוג כבר תקופה מנסה לשכנע אותי שאנחנו צריכים לוותר עליו למרות כל האהבה שאנחנו חשים כלפיו ,כי באו נהיה כנים שאם עכשיו קשה לנו איתו (ובתכלס הוא לא כלב עם אופי נוח , הוא נורא חברותי ומתוק אבל הוא עקשן וכל פעם שהוא רוצה לעשות דווקא הוא פשוט מרים רגל ומשתין לך מול הפרצוף ועוד מסתכל לך בעניים , הוא לועס כל מה שהוא יכול ללעוס וזה לא שאין לו צעצועים) ,מה יהיה כשהתינוק היה כבר פה.
אבל אני לא מסוגלת להחזיר אותו למכלאה ,לפי החוזה שחתמנו בזמן האימוץ אם אנחנו מוותרים עליו הוא תריך לחזור אליהם, הוא כבר לא גור שכל אחד יקח בלי לחשוב פעמיים הוא כבר בן שנה והוא כלב די גדול . וגם איך אפשר לוותר עליו ככה , אני נלחמת מנסה לשכנע למצוא דרך לפתור את כל הבעיות , כל האבה שהוא העניק לי ועדיין מעניק .
הוא הגיע אליי בתקופה שהייתה נורא קשה לי ועזר לי לצאת משם והוא עדיין שם ברגעים השמחים והרגעים היותר קשים ואני פשוט לא מוכנה לוותר עליו...
לפעים יש לי את ההרגשה שאם הבן זוג מוכן לומרת בכזאת קלות על הכלב באותה קלות הוא יוכל לוותר על המשפחה , על הילד ועליי - יחזיר אותי לאיפה שהוא מצא אותי ואת הילד יעף כי הוא קשקש על הקיר .
עריכה - שכחתי לעדכן שהפצפון החליט שזהו נמאס לו לשבת בשקט והתחיל לבעוט אומנם בנתיים נורא בעדינות ורק מידי פעם אבל עדיין זה מרגש!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
