אני, עצמי ובין הרגליים שלי

אני נפגעת חרדה.

אומנם אני לא גרה בדרום/ מרכז,

אך מיום ליום גם הגבול פה מתחיל להתחמם.

הרעש הזה של האזעקה, אני לא יכולה לשמוע אותו!

איך שזה מתחיל אני פשוט מתחילה לבכות, ולהתפלל..

אני לא מסוגלת להיות לבד, אפילו לא לשניה.

יש לי דפיקות לב מהירות והרגשה לא נוחה, הרגשה רעה.. שמכרסמת בי כל פעם קצת יותר.

אני מקווה שבע"ה המלחמה הזאת (זה כבר ממזמן לא מבצע) תסתיים ללא נפגעים בגוף יותר ועם מינימום נפגעים בנפש.

ובאווירה ציונית זו-

תנו לצה"ל לנצח! (ולכסח..)

נ.ב.

כהנא צדק.