יש דברים שאתה לא יכול להגיד לאנשים מסוימים בפנים, המקסימום שאתה
יכול לעשות זה לכתוב ואז להסתיר, בדיוק מה שאני עושה עכשיו. כאילו אני ממש מקווה
שאתה לא רואה את זה, אבל גם אם אתה רואה אתה אף פעם לא תדע שזאת אני.
אז יש גם דברים שאני אף פעם לא יוכל להגיד לך בפנים כי כזאת אני, לא
יכולה לדבר הדבר היחיד שיכול לדבר פה זה ההגנות שלי, החומות הענקיות שבניתי במשך
השנים, ואוי איזה פה מלוכלך יש להן..
אתה הדבר הכי יפה שיצא לי לראות, אני כבר לא מסוגלת להסתכל על גברים אחרים כי הם
פשוט דוחים אותי, אהבה מסנוורת אה?
ואמרת שיש לך רגשות אלי כאילו בגדול רגשות ושאתה רוצה להיות איתי, ציפיתי שתפרט את
הרגשות רק כדי לתאם ציפיות שאנחנו באותה רמת רגשות. דיי התבאסתי אבל חייכתי כי אם
לא הייתי מחייכת אתה היית מתבאס. אז הרגשות שלי "בגדול" הן נראה לי הרבה
יותר מסתם רגשות, בוא נתאר אותם יותר בכיוון של נפילה, מה שאני מרגישה אלייך זה
נפילה.
עכשיו אתה בטח שואל נפילה? מה זאת אומרת? למה את מתכוונת?
אני מתכוונת לזה שנפלתי. כמו שאני נופלת תמיד כי אני מגושמת אז פה לא הייתי על
המשמר כמו שצריך, הורדתי בפנייך את החומות ולא רק את החולצה, ואם נודה באמת להוריד
חולצה היה אחד הדברים הכי קשים שעשיתי כי מה שבעצם קרה זה שחשפתי בפנייך את הדברים
שאני הכי שונאת בעצמי, הדברים שלא פעם בכיתי בגללם והתחננתי שהייתי יכולה לשנות
אותם. אם כבר הזכרנו את החומות, אמרתי לך מה אני מרגישה, טוב נו יותר נכון כתבתי
בהודעה, טוב נו גם לא הכל אבל העיקר הכוונה !
לשנייה כל זה נמחק לי והחסרתי פעימה אבל אז נזכרתי בקונטרול זי, יחי המחשבים.
אז נחזור לעניינו, חומות דיברנו, חולצה דיברנו, אה! אמת.
ומי כמוני יודעת כמה קשה להגיד את האמת גם לשאלות הכי קשות, אבל אמרתי, לא ציפיתי שתישאר
אחרי שתשמע מי אני באמת מה אני חושבת באמת (כמעט הכל) אבל אתה למרבה הפלא אהבת את
זה ואז מה עוד גיליתי ? שאתה שותף למחשבות שלי !
עובר עוד יום ויום ואז אני מגלה שאתה בעצם השתקפות שלי , איזה אבסורד זה נשמע
אבל בצם מה שקורה שאני מסתכלת עלייך זה כאילו שאני מסתכלת על עצמי, וחבריי אני לא
מדברת על כמה שאני מדהימה אלא שאני רואה בך אותי בצורה הכי נקיה וחשופה שיש, עם כל
השנאה והאהבה שלי כלפי עצמי.
ואז קורה ואני איתך, פעם במידי פעם כי אני לא יכולה לראות אותך כל
הזמן כי לשנינו יש עיסוקים שלא מאפשרים לנו אחרת, אני רואה אותך ונכנסת לפינה החמה
שלי. מרגישה אני ושזה בסדר להיות אני, וכמה מכם באמת מרגיש ככה? זה נדיר, נדיר
למצוא את זה.
ואחר כך שאני מפשלת ואתה אומר שזה בסדר ושזה לא נורא ושאתה לא מבואס
ממני ותמיד יש פעם הבאה, זה פשוט לא מובן מאליו ! ואני יודעת מה מובן מאליו כי אם
זה היה קורה עם הגבר הקודם שיצאתי איתו, גבר זאת מילה גדולה עליו, הוא היה עונה לי
לאותה סיטואציה " מה את רוצה לכי הביתה זיינת תשכל"
אז רציתי להגיד תודה, ושאלו בעצם הסיבות למה אני נופלת, כאילו מתאהבת,
כאילו בדרך לאהוב אותך.
בון ואוייג'