החיים בצל טיפולי הפוריות (האלטרנטיביים)

הדסה קורסת

או שאולי היא כבר קרסה.

אני לא יודעת למה זה קרה.

אני רק יודעת שזה מעצבן אותי נורא.

עצם הקריסה שלה לא ממש מעצבן אותי.

זה יותר החוסר צדק הנוראי הזה שמטריף אותי.

כמו שאמרתי אין לי מושג למה הדסה קרסה אבל ברור שמישהו שם כשל ביג טיים.

אולי זה המנכ"ל הקודם.

אולי זה המשכורות מנופחות ששולמו לבכירים.

אולי זה הטיפולים החינמיים להם זכו משפחות העובדים.

אולי זה צוות עובדים מנופח.

אולי הנחות לקופות החולים.

ואולי זה פשוט הכל ביחד.

וזה מעצבן אותי שמי שנפגע עכשיו זה לא האחראים.

החוסר צדק הזה הורג אותי.

המנכל הקודם קיבל חתיכת דמי פרישה (או איך שלא קוראים לזה)

וזה הצוות הסיעודי שעכשיו משלם את המחיר ולא מקבל משכורות.

הרופאים הבכירים שהרוויחו משכורות עתק מה אכפת להם? הם ימצאו עבודה במקום אחר או בשוק הפרטי. אם חלילה הם יצטרכו טיפול רפואי עם הכסף שיש להם הם כבר ידעו איפה לקבל אותו.

זה החולים המסכנים שפתאום לא מקבלים טיפול (אלא אם כן הם בסכנת חיים).

זה מעצבן אותי כי קריסת הדסה זה בסך הכל דוגמה מייצגת לחיים.

אני בחורה צעירה. ומאוהבת. ואני כל כך רוצה להביא ילדים לעולם.

ואני לא מצליחה. כבר שנתיים. ואיש לא יודע למה.

אלכוהוליסטיות מצליחות אבל אני לא.

האישה שרצחה את שני ילדיה בהריון שוב אבל אני לא.

החוסר צדק הזה פשוט מטריף אותי...

ובסופו של דבר כלום לא ישתנה.

הדסה לא תקרוס, יצילו אותו.

וכל מי שהתעשר שם עד עכשיו ימשיך להתעשר עוד יותר

על חשבון אנשים אחרים

וככה בדיוק כל מיני אמהות מתעללות ימשיכו להרות וללדת

ואני? אין לי מושג מה יהיה איתי...