היום סיפרו לי בדיחה.
יהיו כאלה שיגידו שהיא אנטישמית.
אני חושבת שהיא מאוד נכונה
בריטי צרפתי וישראלי מתחרים בקליעה למטרה באיזה פאב.
הבריטי זורק את החץ פוגע במה שפוגע על לוח המטרות ויושבי הבר מוחאים לו כפיים.
הצרפתי זורק את החץ פוגע במה שפוגע על לוח המטרות ויושבי הבר מוחאים כפיים גם לו.
הישראלי זורק את החץ ופוגע בפנים של מישהו מיושבי הבר.
המישהו צועק לו "מה אתה עיוור? פצעת אותי", יושבי הבר מצטרפים לדבריו והישראלי עונה להם ברוגע "נו בסדר ככה יצא מה אני אעשה עכשיו?"
כל המנטליות הזאת של יהיה בסדר מגעילה אותי.
כל המנטליות הזאת של ראש קטן מגעילה אותי.
ובעיקר מגעילה אותי המנטליות של "טוב בסדר ככה יצא מה אני אעשה".
עבריינים תמיד היו.
הם גם תמיד יהיו.
וזה תפקיד המשטרה לטפל בהם.
זה מפחיד. מאוד. המחשבה שאולי תיקלע ליריות בין שני עבריינים.
אבל אותי הרבה יותר מפחידים כל משפטי היה בסדר.
ואז כשזה לא יוצא בסדר אז נו טוב ככה יצא מה המסכן יעשה.
נסעתי היום לחיפה.
מירושלים.
נסיעה ארוכה.
ואז נסעתי בחזרה.
אלוהים ישמור מה שאנשים מרשים לעצמם על הכביש.
והם לא שייכים לשום משפחת פשע.
הם אנשים די נורמטיביים.
והם מסכנים אותי מידי יום ביומו.
כמעט כל יום אני נתקלת במשהו שיכול להיגמר רע.
הייתה הרעלה בירושלים. בעקבות הדברה.
שני בניינים (ירושלים ועכו) התפוצצו עקב בעיות גז.
וזה מפחיד אותי.
יותר מהעבריינים.
לפחות הם על הכוונת של המשטרה.
המדבירים למיניהם ועובדי הגז למיניהם וסתם נהגים על הכביש הם לא על הכוונת של אף אחד.
עד שמישהו לא מת.
ברור שאם עניין החיסולים ייצא מפרופורציה המשטרה תעשה משהו.
אבל מה עם כל עברייני היהיה בסדר???
מה עם כל המחפפים?
האלה שבוחרים להיות ראש קטן?
מה עם כל אלה שאפילו אחריות מינימלית על המעשים שלהם הם לא מוכנים לקחת?
זה האנשים שמפחידים אותי הכי הרבה
הנורמטיביים לכאורה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
