שלשום התחלתי לקחת זיפרקסה. במינון מינימלי. לטיפול בחרדה.
אתמול התעוררתי כשאני כבר על זיפרקסה. בוקר ראשון.
התעוררתי בשתיים וחצי.
היום בכלל קמתי בארבע
לא נראה לי שהמינון הפצפוני שלקחתי גרם לי לישון כל כך הרבה. נראה שפשוט החרדה סוף קצת עזבה אותי והגוף שלי סוף סוף קצת נח.
זיפרקסה עושה לי טוב. בעצם לא יודעת אם ממש טוב אבל בטח שהיא לא עושה לי רע.
סוף סוף החרדה הלכה ממני.
בראש הכל עדיין אותו דבר. את מבואסת מזה שכבר שנתיים אתלא מצליחה להיכנס להריון אבל הגוף מגיב אחרת להבנה הזאת הגוף לא נכנס לחרדות.
זיפרקסה עושה לי הרבה טוב:
היא לוקחת לי את החרדות.
היא מאפשרת לי להירדם יחסית מהר.
היא החזירה לי את התאבון (גם אם זה אומר בליסת 7 פרוסות גבינה צהובה בלי כלום באמצע הלילה).
אני כמעט ולא בוכה כבר.
הראש יותר צלול.
הפחדים נמוגו.
העצבנות פחתה.
אני לא אובססיבית בכל מה שקשור לכניסה להריון.
ולפעמים אני אפילו מרגישה שבא לי לחיות.
מצד שני גם יש לה כמה דברים לא נחמדים:
היא עושה אותי נורא ישנונית ומעוכה.
היא גורמת לי להרגיש כאילו ששתיתי. עושה לי סחרחורות. וזה קצת מפחיד והרבה לא נעים.
אין ספק שכרגע יתרונותיה עולים על חסרונותיה ובכל זאת היא ניתנת לי באופן זמני עד שלא נמצא את האנטי דכאוני שיעבוד בשבילי.
בזכות זיפרקסה אני כבר לא מרגישה כאילו שכל משקל העולם מונח על כתפיי. עדיין מרגישה כאילו סוחבת המון דברים אבל כבר לא מרגישה שזה מטביע אותי.
אפילו בעלי שם לב שיש שינוי לטובה.
******************************************************************************************
זיפרקסה לקחה לי את החרדה.
ברגע שהחרדה נעלמה התחלתי לחשוב יותר צלול.
ברגע שהחרדה נעלמה ראיתי כמה עמוק הדיכאון שלי.
ראיתי באיזה בור שחור אני נמצאת.
ראיתי כמה התרחקתי ממי שהייתי פעם.
קשה לי להאמין שתרופות יכולות להוציא אותי משם. קשה לי להאמין שאפשר להתגבר על הדיכאון שלי בלי להיכנס להריון.
אני מנסה להיות אופטימית אבל חוששת שאף פעם לא אצליח להרות. חוששת שבלי הריון לא אוכל לצאת מהדכאון. ולפעמים אפילו חוששת שגם עם הריון הדיכאון לא יעזוב אותי.
******************************************************************************************
הפסיכיאטרית שלי הציעה שהאנטי דכאוני הראשון שננסה יהיה סימבלטה.
אבל הוא בקפסולה.
אני לא יודעת לבלוע.
לא בטוח אם אפשר לפתוח קפסולות.
כל כך כועסת על חברת התרופות.
חברת לילי מייצרת גם את זיפרקסה וגם את סימבלטה.
זיפרקסה זה כדור פצפון ובכל זאת הם עוד עשו אותו נמס בפה.
סימבלטה לעומת זאת זה גלולה גדולה.
איפה ההגיון?
מה הרעיון לעשות כדור פצפון לעוד יותר קל לבליעה??
מעצבן!!!
******************************************************************************************
רוב היום של אתמול והיום (וזה לא כל כך הרבה זמן בהתחשב בשעות השינה שלי) עבר עלי בגוגל.
אבל לשם שינוי לא חקרתי על דרכים להיכנס להריון.
לשם שינוי חקרתי תרופות נוגדות דכאון.
יופי!
כל דבר שמסיח את דעתי מכניסה להריון הוא מבורך.
******************************************************************************************
מחר אני מתכננת ללכת לבריכה.
אומנם עם בעלי אבל עדיין זה מאמץ.
מעניין איך זה יהיה תחת השפעת זיפרקסה.
זיפרקסה לוקחת לי את החרדות.
מעניין לראות האם זה אומר שפתאום ההליכה לבריכה תהיה לי יותר קלה.
******************************************************************************************
18 לספטמבר אני כמעט מתתי.
טיפול IVF כושל.
הייתי מחטסרת הכרה כמעט שבוע.
לא מתתי תודה לאל.
אבל יצאתי משם אם לא מעט סיבוכים.
אחד מהם זה רעד בידיים שלפעמים תוקף אותי.
צריך לטפל בזה אבל כרגע אין לי כח לאלף רופאים ובדיקות ותרופות.
הרעד שוב תקף אותי אתמול בערב.
והיום בבוקר.
והיום בערב.
וזה מתסכל אותי.
זו תזכורת קבועה לאי וי אף שכמעט הרג אותי.
זו תזכורת קבועה לבעיות הפוריות הלא מוסברות שלי.
ובכלל איך מבחורה בריאה לגמרי הפכתי לבחורה אם אלף בעיות בריאות פלוס בעיות נפשיות פלוס בעיות פוריות.
פלא שאני בדכאון???
בבלוג זה
בכל הבלוגים
