החיים בצל טיפולי הפוריות (האלטרנטיביים)

אתמול בערב הייתי במעקב זקיקים.

הכל נראה מעולה.

היום/מחר הביוץ.

אתמול בלילה נכנסתי למקלחת וכשהורדתי את הבגדים ראית הכתמה.

מה זה???

נלחצתי נורא.

יכול להיות שמשהו השתבש?

יכול להיות שהמחזור הזה הלך?

שכבר אין סיכוי להיכנס להריון?

שהביוץ כבר קרה?

נכנסתי לפאניקה מטורפת.

לא הצלחתי להירדם.

אם לא הייתי מפחדת מהפאדיחה הייתי טסה למיון לראות רופא נשים...

בסוף נרדמתי בסביבות 6.

הייתי צריכה לקום ב11 ולצאת לרופאה בחיפה באחת.

בקושי קמתי ב 12.

בקושי יצאנו באחת ורבע.

בבוקר שום הייתה הכתמה אם כי פחות מאתמול.

קבעתי תור לגניקולוג בערב (מזל שבעלי מתחום הרפואה אז הפעיל קשרים כי לא היה תור פנוי)...

******************************************************************************************

אימא של בעלי חולה.

דלקת ריאות שהסתבכה.

מאושפזת בבית חולים בבאר שבע.

אנחנו ירושלמים.

היום היה מתוכנן לנו יום עמוס:

הרופאה שלי בחיפה, דיקור סיני, עיסוי רחם, הפרופסור שטיפל בי אחרי שכמעט מתתי מ אי וי אף כושל, גניקולוג לאור הדימום של אתמול בערב והיום בבוקר והדובדבן שבקצפת - אני מבייצת היום (אם כלום לא השתבש).

פחדתי שהמצב של אימא שלו יחמיר והוא יצטרך לננסוע לבאר שבע וככה יהרסו כל הצוכניות שלנו.

כן אני יודעת שאני נשמעת אגואיסטית נורא.

בבוקר אכן המצב שלה החמיר.

ובכל זאת בעלי נשאר איתי.

כמובן שאימא שלו לא זרוקה ויש מי שנמצא איתה שם.

וכמובן שהוא כן נוסע וכן מבקר אותה באשפוז.

הוא עשה שמיניות באוויר כדי לדאוג שהיא מטופלת כראוי ושיש איתה אנשים כדי שהוא יוכל להיות איתי היום.

הוא לא אמר לי מילה על ההחמרה במצב שלה לא רצה שאלחץ.

רק כשכבר היינו באוטו בדרך לחיפה הוא סיפר לי.

איזה איש מדהים הוא בעלי.

איך הוא תמיד פה איתי כשאני צריכה אותו (ואני צריכה אותו תמיד).

אגב לקראת הערב מצבה של אימו השתפר תודה לאל...

******************************************************************************************

את הדרך לחיפה אני מעבירה בצורה החביבה עלי - שינה.

מתעוררת ומרגישה שאני נשרפת.

מה זה החום הזה?

מה כבר הגיע הקיץ?

אבל אני לא אוהבת קיץ.

לא מאז האי וי אף הכושל שכמעט הרג אותי.

הנסיונות להציל אותי השאירו בגופי כמה סימני צלקות לא הכי מחמיאות.

בחורף הבגדים מכסים אבל בקיץ???

מזל שלבשתי גופיה ומעליה ג'קט.

ככה לפחות באוטו אפשר להוריד את הג'קט ולא למות מחום.

מקווה שהמעסה רחם לא יגיד לי להוריד את הג'קט...

******************************************************************************************

אני די עייפה וישנונית היום.

זה אחרי הלילה שהעברתי בחרדות בגלל ההכתמה שהייתה.

מזל שאני לוקחת כדור לחרדה אחרת בלילה בטוח כבר הייתי מתה מרוב פאניקה...

******************************************************************************************

הפגישה עם הרופאה שלי הייתה ממש טובה.

היא אהבה את הבונבוניירה שבעלי בחר לה אתמול.

הרופאה כרגיל משדרת אופטימיות ואמונה שאני אכנס להריון ממש בקרוב.

היה מצב קצת לא נעים שבכיתי שאני לא מאמינה שאני אי פעם יהיה אימא ואז היא אמרה"אז למה את באה אלי אם אין לך אמונה עדיף אני אקח מישהי אחרת במקומך".

אחרי השיחה איתה עשיתי סשן דיקור שהיה ממש טוב.

חוץ מהמון אופטימיות וממצב רוח טוב יצאתי ממנה היום עם:

* נרות וגינליות (מיובאות מסין) על בסיס אלויה שאמורות לשפר את הסיכויים שלי להרות.

* טיפות מיוחדות שהיא רקחה שאני אמורה לקחת פעמיים ביום (25 טיפות כל פעם) בנוסף לחליטה שאני שותה עכשיו. זה אמור לעשות דברים טובים למערכת האנדוקרינית שלי ולהורמונים שלי ולזרז את ההריון הכל כך רצוי.

* שטיפה וגינלית מיוחדת (אם מישהו היה אומר לי לפני שנתיים שאני אכתוב בלוג על דברים כאלה הייתי צוחקת לו בפרצוף).

* שמן לחיזוק השער ולטיפול בקשקשים (מיובא מסין) , זה כבר לא קשור אליה סתם ראיתי את זה למכירה בחנות שיש במרפאה שלה.

חוץ מזה היא נתנה לי מתכון לריבה שאני צריכה לעשות ולאכול. 

הריבה אמורה לתת לי כל מיני ויטמינים וכו' שיעשו לגוף שלי טוב ואז אולי יתפתח שם איזשהו הריון.

כמו כן קיבלתי ממנה מתכון לאיך לטפל בכל מיני ורידים ונימים שיצאו לי ברגליים ובידיים כתופעת לוואי מכל מיני הורמונים שלקחתי בעבר כשעוד הייתי בראש של הרפואה הקונבנציונאלית.

כדרך אגב סיפרתי לרופאה שלי שיש לי מישהו שמגיע לביקור בארץ מארה"ב.

היא ממש שמחה ושאלה אם יש מצב שיביאו לה שני דברים.

הדברים האלה זה כל מיני צמחים שקשה להשיג בארץ ושמהם היא רוקחת כל מיני חליטות וטיפות.

כמובן שמיד אמרתי לה שאין בעיה.

כל דבר שיקנה לי אצלה נקודות זכות זה מבורך...

******************************************************************************************

היום הוקל לי מאוד.

כתבתי פה לא מעט כמה אני חוששת שהחליטות שלה והטיפות שלה לא ממש משתלבות עם התרופות הפסיכיאטריות שאני לוקחת.

לא יכלתי לשאול אותה על כך כי היא מתנגדת בכל תוקף לרפואה קונבנציונאלית.

היום שיקרתי לה.

אמרתי שיש לי חברה שנוטלת תרופות פסיכיאטריות ולא יכולה בלעדיהם ושאותה חברה שוקלת להיות מטופלת שלה והאם זה אפשרי בכלל לשלב טיפול פסיכיאטרי עם הטיפול שלה.

מסתבר שכן. זה לא בעיה.

וואי איך שהוקל לי.

פחדתי נורא.

חששתי מתופעות לוואי עקב השילוב.

חששתי שאחד מהטיפולים לא יהיו יעילים עקב השילוב.

ממש ירדה לי אבן מהלב.

בעלי ואימא שלי אומרים שתמיד הייתי ערמומית אני קוראת לזה להיות פרקטית ולמצוא פתרון לבעיה...

******************************************************************************************

אחרי הרופאה והדיקור המשכתי לעיסוי רחם.

היה ממש טוב.

זה העיסוי השלישי שלי והמעסה שבהתחלה נראה לי קריר ולא חברותי פתאום הופך להיות לממש נעים.

הוא סיפר בדיחות על יחסי חתן-חמות תוך כדי הטיפול ואפילו יצאתי ממנו עם המלצה לשתי סדרות.

קאסל ומבוקש לחקירה.

אפילו יש להם תרגומים בסאבסנטר (אתר כתוביות).

בתקופה בה אני בורחת מהמציאות דרך סדרות זה המלצות ששוות לא מעט.

בדיוק סיימתי לראות את כל הפרקים שיצאו עד עכשיו של האישה הטובה ועברתי לאנטומיה של גריי.

בעבר כבר הגעתי לאמצע העונה התשיעית ועכשיו ממשיכה משם...

******************************************************************************************

אחרי העיסוי הלכנו כרגיל לארומה.

תמיד אחרי הביקור אצל הרופאה התאבון שלי בשמיים.

אולי זה הדיקור שמפיג מתחים וחרדות.

או שאולי זאת האופטימיות המדבקת שלה.

בכל מקרה הביקור השבועי הזה בארומה זה פשוט תענוג.

אנחנו לוקחים סלט עוף וסלט פסטה טונה ומתחלקים חצי חצי.

לקינוח לוקחים  שני מאפה.

מזל שיש בארומה מאפה פרווה.

ביום יום אני בקושי יוצאת לבתי קפה וכו' (למרות שפעם הייתי יוצאת המון) אז הביקור השבועי הזה בארומה זה ממש חגיגה.

אין לי חשק לראות את כל האנשים המאושרים עם הילדים המקסימים שלהם.

את כל האנשים נטולי הדאגות שמזכירים לי את עצמי של פעם.

אגב ילדים, בשולחן לידנו ישבו סבתא ואימא ושני ילדים מתוקים ביותר.

לילדים בדיוק קנו תחפושות לפורים.

הם כל כך שמחו.

לאחד מהם קנו תחפושת של יובל המבולבל והמתוק לא הסכים לתת אותה לאימא שלו שתשים לו בשקית לא היה מוכן להיפרד ממנה.

לשם שינוי זה לא עשה לי כווץ' בלב.

לשם שינוי הייתי אופטימית שגם תורי יגיע.

ואפילו אמרתי את זה לבעלי (לרוב אני רק אומרת דברים פסימיים ובוכה).

תמיד אחרי הרופאה אני אופטימית ושמחה חבל שזה רק עובר לי מהר...

******************************************************************************************

חוזרים לירושלים.

בדרך חזרה אני ממש מודאגת מההכתמות שהתחילו אתמול בערב.

זה לא אמור להיות.

אני אמורה לבייץ היום/מחר.

מה השתבש?

מה זה אומר?

אני בלחץ...

******************************************************************************************

מגיעים לירושלים בדיוק בזמן לתור אצל הפרופסור שטיפל בי אחרי שכמעט מתתי.

אני מוטרדת מזה שחזר לי קצת הרעד בידיים וברגליים.

מודאגת מהפגיעה הנוירולוגית.

מהבדיקות דם הלא ממש מדהימות.

הפרופסור מרגיע שהכל בסדר.

הוא קצת כועס שאני לא עשיתי את כל הבדיקות שהא רצה שאעשה ולא הלכתי לכל הרופאים שרצה שאלך.

לכי תסבירי לו שאת בדיכאון ושכרגע אפילו להתקלח קשה לך אז איזה רופאים ואיזה בדיקות

נו העיקר הוא הרגיע אותי לגבי הרעד ונתן לי מרשם לתרופה שאמורה לעזור.

יופי, דאגה אחת פחות עכשיו נשאר לעבור את הגניקולוג בשלום

******************************************************************************************

בסוף היום העמוס הזה מגיעים לגניקולוג.

אם לא הפחד שמשהו לא בסדר הייתי מוותרת על הביקור.

לא מבינה איך לבעלי יש כוחות לכל זה.

ממש קדוש.

הגניקולוג בודק אותי והכל נראה תקין.

אני נרגעת קצת.

לא עד הסוף.

נראה מה יהיה הלאה בימים הקרובים...

******************************************************************************************

במקרה אני נתקלת בתמונה שלי שצולמה לפני שהבנתי שיש לנו בעיות פוריות כשעוד הייתי סתם מאוהבת ומאושרת.

השער שלי צבוע ומוחלק ולא דהוי ומתולתל ובלגניסטי.

אני מאופרת.

עם תכשיטים (שכחלתי מה זה).

עם שמלה יפה.

אני קורנת.

ואני כל כך מתגעגעת לאני ההיא.

כל כך רוצה שהיא תחזור.

מקווה שהפסיכיאטרית תעזור להחזיר אותה.

מקווה שהריון שיבוא כמה שיותר מהר יחזיר אותה...

******************************************************************************************

בסך הכל היה לי יום מוצלח.

בכללי מרגישה יותר טוב.

יש לי חשק לחזור לעבודה.

מקווה שמחר אתחיל לעשות סדר בבלגן שנוצר עקב חודש בו לא עבדתי.

אבל יש משהו שהרס לי קצת את היום.

קצת הרבה.

כרגיל רבתי עם אבא שלי.

לא יודעת למה.

יש לי כל כך הרבה כעס על שתיה שלו שגם היום כשהוא לא שתה אני מתפרצת עליו על שטויות.

יש לו שיעול שלא עובר ואני דואגת לו.

ואני כל כך כועסת על השתיה שלו מצד אחד אבל כל כך אוהבת אותו ודואגת לו מצד שני.

אנימרחמת עליו על היחס המגעיל שהוא מקבל ממני.

אני ממש רוצה לשנות את זה אבל לא מצליחה.

כנראה שאני צריכה להשתדל יותר.

מרגישה שאלוהים רוצה שאסתדר עם אבא שלי לפני שהוא יתן לי להפוך לאימא...

******************************************************************************************

כמו שכבר כתבתי היום/מחר זה הביוץ שלי.

כל כך מקווה שהפעם זה יצליח.

כל כך מקווה שהפעם זה זה.

שהפעם יהיה הריון.

בהצלחה לי...

******************************************************************************************

נ.ב למי שמעוניין המתכונים לטיפול בורידים ולחיזוק הגוף מבחינת ויטמינים לקראת כניסה להריון ובכלל:

מתכון לורידים:

קונים אלויה עסיסי. תולשים ממנו את העלים שלו, צריך 400 גרם ומכניסים למקרר לשלושה ימים. לאחר מכן שוטפים, מייבשים וחותכים לחתיכות. לשים את הלויה בקערה ולהוסיף ליטר וודקה איכותית, למשל פינלנדיה. לכסות את הקערה ולתת לזה לעמוד שבוע ימים מחוץ למקרר ובמקום חשוך. 

כל לילה לפני השימוש לערבב (לא לסנן) ולמרוח את המקום בו יצאו הורידים ו/או הנימים.

מתכון לחיזוק הגוף בויטמינים:

לקנות חמוציות קפואות, אוכמניות אדומות קפואות ודמדמנית (אוכמניות שחורות) קפאות.

לשים כוס אחת מכל סוג בבלנדר ולרסק אותם. להעביר לקערה. לערבב עם כוס של דבש אקליפטוס. 

לשמור במקרר. לאכול מינימום שתי כפות ביום.

מעולה בתור מעין ריבה...