החיים בצל טיפולי הפוריות (האלטרנטיביים)

כבר זמן מה שאני מנהלת מאבק עיקש מול עצמי על שעות הקימה שלי בבוקר.

לא רוצה לישון עד מאוחר.

לא רוצה להעביר את חיי בשינה.

רוצה להספיק דברים.

רוצה לקום בשעות נורמאליות וללכת לישון בשעות נורמאליות.

וכן נורמאליות זה עניין יחסי ובכל זאת...

ביום חמישי זה די הצליח לי.

שמתי שעון מעורר לשמונה וחציץ

נמנמתי עד תשע וקמתי.

אתמול זה נכשל.

ישנתי עד אחת.

כנראה שהייתי צריכה את זה אחרי ששלושה ימים רצוף קמתי די מוקדם.

ולמרות זאת זה ביאס אתי.

כי ליד הבית שלי נפתחה מעדניה שעובדת בחמישי שישי ורציתי ללכת לראות מה מוכרים שם ולא הספקתי.

כי בקושי הספקתי לעבוד ודברים אחרים שרציתי לעשות כמ ללכת לירקן לא הספקתי.

כי פספסת טרמפ לאבא שלי ונאלצתי לקחת מונית.

כי חוסר המשמעת העצמית מחרפן אתי.

כי אם אני רוצה לקום מוקדם ולא מצליחה מה הפלא שאני רוצה להרות ולא מצליחה.

************************************************************************

ואם כבר מדברים עד דברים שביאסו אותי לאחרונה אז יש עוד כמה דברים שעיצבנו אותי:

* כשאני קמה אני צריכה לשתות המון דברים. מיץ אלויה עם כוס מים, טיפות שמשפיעת על המערכת ההורמונאלית שלי, טיפות שמשפיעות על זרימת דם, חליטה לשיפור הפורית, (כל זה באדיבות הרופאה שלי) חוץ מזה שותה גם אנטיביוטבע וגרונית ומיץ סלק מעורבב עם דבש (זה לדלקות השקדים החוזרות שלי) ולוקחת את הפורמולה הקנדית להגברת הפריות. זה מטריף אותי שעוד לא התעוררתי וכבר אני צריכה למלא את עצמי בכל הדברים האלה. זה יותר מידי נוזלים שנכנסים מהר מידי.

* בעלי מעצבן אותי עם הבויילר. הביילר אמור להית דלוק שעתיים. בפעל הוא דלוק יותר. אני פשוט מכוונת טיימר שיהיה דלוק במשך כל שעות הערב כי אני לא יודעת מתי בדיוק ארצה להתקלח. בעלי טען שזה המון חשמל. אני טוענת שיש לבויילר טרמוסטט וכשהוא מגיע לחום הדרוש אז הוא מתנתק. מעבן אותי שהוא מציק לי על השטות זאת. והכי מעצבן אותי שהוא מזכיר לי את כל המינוסים שנכנסתי אליהם בחיים שלי.

*אחרי האי וי אף שכמעט הרג אותי משהו נדפק אצלי. הרבה דברים נדפקו אצלי. אחד מהם הוא זה שכל הזמן קר לי. הכוונה היא שברגע שמתחיל להיות טיפה יותר קריר אני כבר רועדת מקור. זה משגע אותי כי פעם הייתי טיפוס שכל הזמן חם לו. זה משגע אותי כי זה מעין תזכרת לאי וי אף הכושל שלי.

*אחי מעצבן אותי. לאחרונה כל מה שהוא עושה זה לעצבן אותי. בשישי בערב התקשרתי אליו לראות מה עניינים וכו'. הוא לא ענה. לא שמע את הצלצול. קורה. הוא חוזר אלי אחרי כשעה. בדיוק  כשישבתי לעבוד אחרי שכל היום לא עבדתי. אני אומרת לו שזה זמן לא טוב לדבר עכשיו. והוא כנראה רצה לדבר על משהו. הוא ישר כועס וישר מתעצבן. אני שונאת את זה שהוא חושב שאני צריכה להיות זמינה עבורו בכל רגע שיתחשק לו. שונאת את זה שלו מותר לא לענות אבל לי אסור להיות עסוקה. אנחנו רק רבים לאחרונה. ופעם היינו הכי קרובים בעולם.

*במהלך היום אני משתדלת להיות עסוקה אבל בשניה שיש לי דקה פנויה כל המחשבות על בעיות הפריות שלי צצות. כל הפחדים שלי של מה אם זה אף פעם לא יצליח צפים ועולים. במיוחד קשה לי בערבים. בערבים מתחילות כל המחשבות המפחידות. בערבים צצה לה העצבות הנוראית על הבטן הריקה ועל הבית הריק. בעלי יוצא כמה ערבים בשבוע לשחק פוקר עם חברים (סכומים מזעריים). וכשהוא הולך פתאום הבדידות הזאת שאני לבד בלי ילד מכה בי. איתו זה פחת נורא. אבל כשהוא לא בבית אני משתגעת לבד בבית גדול ושקט.

* אני מנוייה לידיעות אחרונות. כבר בקושי קוראת עיתונים, אין לי כח לזה. אבל המנוי נשאר. אתמול דפדפתי קצת בעיתון סוף השבוע. נתקלתי בכתבה על מישהי שילדה שלישיה. וזה נורא נדיר שלישיה כתוצאה מהריון טבעי בלי טיפולים. כמעט בכיתי כשראיתי את הכתבה הזאת. למה מישהי יולדת שלישיה ומישהי לא מצליחה ללדת אפילו ילד אחד? למה מישהי מתעברת טבעית ומישהי לא מצליחה למרות כל מיני טיפולים? הכתבה דיברה על התקופה הקשה שהאישה ובעלה עברו. כי השלישיה נולדה פגים והיו לא מעט קשיים בדרך. או קיי. גם לי יש המון קשיים בדרך. ההבדל היחידי שלהם יש 3 תינוקות בריאים עכשיו. מה יש לי????

************************************************************************

באותו גיליון שישי של ידיעות אחרונות היה גם ראיון עם אייל גולן!

וואו היה פשוט תענוג לקרוא.

אולי הוא משקר אולי לא אבל היה תענוג לקרוא.

ואורלי וגיא קראו להחרים את אייל גולן בגלל כל הבלגן למרות שהתיק נסגר.

או קיי זכותם.

אבל למה כצצו ההאשמות נגד סילבן לום הם ישר אמרו שאנחנו חברה ששופטת יותר מידי מהר שושה עליהום על אנשים.

טוב כנראה שהעולם הזה לא פייר.

עובדה מישהי יולדת שלישיה ואני?

************************************************************************

חוץ מהכתבה המרתקת על אייל גולן קרו לי עוד כמה דברים שהעלו חיוך על פניי:

*ביום חמישי קניתי סלט בבית קפה ליד הבית. בית קפה מאוד יקר. סלט מאוד יקר. אבל היי עכשיו אני מבינה למה הם יקרים. איזו איכות!!! איזה ירקות!!! סלט ירקות פשוט עם ביצה וטונה היה פשוט מעדן. על איכות כזאת שווה לשלם.הסלט הזה היה שווה כל שקל.

*באותו יום חמישי בערב בעלי הציע (מיוזמתו!!!) להצטרף אלי לבריכה. איזה כיף!!!!

* ביום שישי (אתמול) הכנתי עוגה לשבת עוגת שוקו שוקו עם קוקוס. בהתחלה זה נראה כאילו זה לא ממש הצליח לי. וכבר קיללתי בליבי את גיל חובב שהמתכון שלו. התנמחמתי בכך שאני נהנית מהתהליך. שזה סוג של ריפוי בעיסוק עבורי. בערב לפני השינה החלטתי לבדוק את העוגה. טעמתי. אכלתי. יצא מדהים. הקוקוס עשה את העוגה. ומתכון פשוט פשוט עם מעט מרכיבים.

*אתמול הייתי בארוחת ערב אצל אבא שלי. היה טעים! ולא משמין!!!! והעיקר אבא שלי היה פיכח.

* ביום חמישי איבדת טבעת. טבעת שבעלי קנה לי. טבעת שנורא אהבתי. טבעת שזיכתה אותי בהמן מחמאות. בכיתי לבעלי. רמזתי לו (ולא בעדינות) שאני רוצה טבעת חדשה. אתמול בבוקר מצאתי את הטבעת (הוא אמר שהוא בטוח שאני אמצא אותה). אתמול בערב קיבלתי ממנו טבעת חדשה. פיצוי על ההיא שכביכול נאבדה. עכשיו אני מקווה לאבד עוד דברים, לקבל עליהם פיצויף ואחר כך למצוא אותם...

************************************************************************

וכמובן אי אפשר לכתוב על כל הדברים הטובים שקרו לי בלי להזכיר את הבילוי שלי ושל בעלי ביום חמישי.

היינו בסידורים בעיר וראינו בקפה רימון מבצע של 1+1 על מנות שניצלים. החלטנו ללכת לשם כשנסיים עם הידורים. עד שסיימנו המבצע שלהם נגמר. בסוף מצאתנו את עצמו במסעדת סושי מדהימה. האוכל היה טעיייים. אני הזמנתי סושי ובעלי הזמין סושי וחוץ מזה התפנקנו גם על תפוחי אדמה ברוטב טריאקי. מעדן!!!  בסוף כשחיכנו לחשבון ראיתי פרסום שיש להם מועדום לקוחות. שאלתי מה זה. מסתבר שאפשר להצטרף בעלות של 60 שקלים. ואז כל פעם שבאים לאכול או עושים משלוח צוברים נקודות. עשר אחוז מסך הקנייה. וכל נקודה כזאת שווה שקל. כמה נקודות צברת זה כמה שקלים יש לך שאתה יכול לשם איתם. ובמעמד ההצרפות נתנו לנו 29 נקודות מתנה. ועם הצבירה של הארוחה שאכלנו יש לנו כבר כארבעים נקודות. העברנו ערב מדהים במסעדה הזאת. באותו יום דווקא הייתי קצת בדאון. ראיתי יותר מידי תינוקות. יותר מידי נשים בהריון. אבל הרירה הייתה או לצאת למסעדה או להיכנסלמיטה ולבכות. ובחרתי לצאת. להנת למרת הדאון. זה עדיף מאשר להתפרק. בסופו של דבר נהניתי נורא במסעדה. איזה כיף שהמבצע של השניצלים נגמר. כמו שאומרים כל עכבה לטובה. מתי כבר אוכל לחבק תינוק ולהגיד שאכן העכבה הייתה לטובה?

************************************************************************

אחרי המסעדה די פחדתי שאני אעלה במשקל.

לשמחתי לא רק שלא העליתי אלא גם הורדתי. 100 גרם. נכון שזה כלום. אבל עדיף להוריד 100 מלעלות 100. חוץ מזה גם יום לפני הורדתי 100. ויחד זה 200. וככה 100 ועוד 100 ועוד 100 בסוף יצטברו לכל הקילוגרמים שאני רוצה לרדת.

אני מאד גאה בעצמי שאני ממשיכה עם כל הקטע הזה של התזונה הנכונה והמסודרת. לא נשברת.

מאמינה שירידה במשקל תביא איתה (חוץ מהגוף היפה והבריא) גם את ההריון שאני כל כך רוצה.

************************************************************************

במסגרת התזונה הנכונה שלי והרצו להיכנס להריון אני משתדלת להמעיט במוצרי חלב.

קראתי שיש נשים שיש להן אלרגיה פנימית למוצרי חלב ושאין לזה שום סימנים חיצוניים אבל אחד הדברים שהאלרגיה הזאת עושה היא מונעת מהן להרות.

בגלל שכרגע אני נמנעת ממוצרי חלב עברתי לסויה.

יש את החלב סויה של אלפרו שאני מאוד אוהבת.

ובגלל זה מלאת אופטימיות קניתי גם מעדני סויה.

טעם שוקל וטעם עוגיות.

וזה פשוט לא טעים לי.

זה פשוט רע.

אז כרגע יש לי את החלב סויה כתחליף לחלב הרגיל.

חבל שאין איזה תחליף טוב ליוגורטים.

************************************************************************

חוץ מהתזונה הנכונה אני מקפידה גם על ללכת ברגל כמה שרק אפשר.

ביום חמישי למשל הלכתי ברגל במצטבר משהו כמו שעה וחצי ואולי אף יותר.

פעם הייתי לוקחת מונית.

היום אני מבינה שחוץ מהתזונה הנכונה צריך גם ספורט.

אז הולכת.

לכל מקום שיכולה להגיע אליו ברגל אני מגיעה ברגל.

כל הכבוד לי.

זה לא מובן מאליו.

ההליכות האלה לא פשוטות עבורי כלל וכלל.

ההליכות האלה זה אומר לצאת החוצה.

זה אומר לראות בדרך נשים בהריון.

תינוקות.

וזה אוכל לי את הלב.

זה ממש מכאיב לי פיזית.

לפעמים אני ממש על סף דמעות אבל ממשיכה ללכת.

************************************************************************

נורא קשה לי להושיב את עצמי ולעבוד כשאני לבד בבית.

בדרך כלל מתחילה לעבוד רק בערב.

כשכבר אין ברירה.

ואז עובדת עד השעות הקטנות של הלילה וזה לא מתאים לי כי רוצה לישון בשעות סבירות.

לאחרונה התחלתי ללכת עם המחשב לארומהלעבוד שם.

זה נחמד לי.

גם אני עושה הליכה של איזה 20 דקות לכל כיוון.

וגם יש שם עוד אנשים שעובדים וזה מכניס אותי למין מוד של עבודה.

אז כן לפעמים נתקלים באיזו אישה בהריון וצבט הלב אבל עדיין זה משהו מאוד נחמד הלעבוד בארומה.

************************************************************************

לפעמים כשאני עובדת אנ גם גולשת במקביל בפייסבוק.

מתכתבת עם אנשים.

התוצאה אני לא מרוכזת בעבושה.

ולא מרוכזת בשיחה.

ועונה לאט.

ואנשים מתעצבנים.

ביום חמישי זה כבר ממש שבר שיאים.

לא מרוכזת בעבודה.

עונה לאנשים שעה אחרי שהם כתבו משהו.

בסופו של דבר החלטתי שאני אתרכז בדבר אחד ויחיד בכל פעם.

אם עובדת אז אין פייסבוק.

ואם בפייסבוק אז אין עבודה.

והאמת זה הולך יופי.

אני מספיקה הרבה יותר כשאני מתרכזת בדבר אחד בכל פעם.

************************************************************************

ביום חמישי הייתי אצל אף אוזן גרון.

הייתי אצלו כבר לפני שבועיים.

בגלל דלקות שקדים חוזרות.

הוא שלח אותי אז לבדיקות.

שלשום חזרתי אליו עם התוצאות.

המשטח גרון תקין.

הכל תקין.

רק בדיקה אחת לא תקינה.

היא מראה שהיה זיהום של סטרפ ואולי עדין יש.

אני קיויתי שהוא יתן לי אנטיביוטיקה.

מפחדת שיש איזה סטרפ מעצבן ואולי גם זה משפיע על ההריון שלי שלא קורה.

בסופו ש דבר הוא לא נתן לי אנטיביוטיקה.

במקום זה אמר לי לקנות שני תוספי תזנה: אבץ וויטמין סי. 

אמר לי לעשות שוב משטח גרון חוזר.

אמר לי לחזור אליו עוד חצי שנה לבדיקה חוזרת לזיהוי הסטרפ.

אמר לי לחזור קודם אם תהיה שוב דלקת שקדים או אם משהו יציק לי או המשטח גרון יהיה לא תקין.

אני מפחדת שכבר חצי שנה ישב לו שם איזה חיידק.

כי כבר חצי שנה שיש לי דלקות שקדים חוזרות ונשנות.

***********************************************************************

בערב אני ובעלי הלכנו לקנות תוספי תזונה.

הוא קנה אמגה 3.

אני קניתי את מה שהרופא אמר לקנות.

קניתי גם מולטי ויטמין טוב וגם אומגה 3.

רציתי כבר מזמן אומגה 3 ומולטי ויטמין טוב הבעיה הייתה של יכלתי לבלוע את זה (נאלצתי להסתפק במולטי ויטמין של ילדים כי הוא למציצה).

איזה כי שעכשיו למדתי לבלוע.

אומנם עם רסק תפחים אבל בכל זאת.

מקווה שהוויטמינים יעשו לי טוב.

לגוף ולנשמה.

ואולי אף יקדמו את עניין ההריון.

אגב בחנות שבה קנינו המחירים הם יותר זולים מאשר סופר פארם למשל.

לא רק זה היה גם 30 אחוז הנחה על כל הויטמינים ותוספי התזונה של סולגאר.

איזה כיף.

יצא לנו חסכום של כמעט 200 שקל.

בדיוק הסכום ששילמנו במסעדת הסושי אחר כך :)

************************************************************************

בסך הכל עברו עלי ימים טובים.

הדבר היחיד שבאמת מבאס אותי זה שאני מחפפת קצת בשתיית החליטה והטיפות שלי.

שותה בבוקר ובערב אבל בצהריים לפעמים מחפפת.

אני לא מבינה למה.

אני הרי רוצה ילד יותר מהכל.

אני חייבת להקפיד על זה יותר.

************************************************************************

השיר שמלווה אותי בימים אלו הוא שיר של אריק איינשטיין פסק זמן.

"לקחת פסק זמן ולא לחשוב 
לשבת מול הים ולא לדאוג 
לתת לראש לנוח מהפיצוצים 
לתת ללב לנוח מהלחצים "

הלוואי והייתי יכולה לא לחשוב. לא לדאוג. לתת ללב ולראש לנוח. הלוואי...