אתחיל ואומר שאני יודעת שהבעיה העיקרית בי היא הפענוח והמחשבה המעמיקה מדי על כל פרט קטן.
אני נוראית פשוט. והלוואי ותמיד הייתי מצליחה להימנע מזה, כי זה היה פותח לי כל כך הרבה דלתות.
יש מישהו.
לאחרונה הבנתי שהוא קצת עושה לי משהו, כי פאק אני לא מפסיקה לחשוב עליו וזה לא קרה לי הרבה זמן.
אני לא יודעת אם זה סתם קראש חולף כי אני מכירה אותו כבר 4 חודשים ליתר דיוק.
אף פעם לא היתה לנו שיחה עמוקה, וזאת הסיבה שזה חלק מהבלבול שלי עליו.
אבל הוא יודע להצחיק אותי והוא מקסים אותי ממש... לא יודעת להצביע על הסיבה המדויקת ומתי נהיה לי הסוויץ׳ הזה בראש עליו, אבל אם אני כותבת עליו והוא עובר לי במחשבות אז כנראה שיש לכך סיבה.
שנינו מתנהגים אחד עם השני כמו ילדים קטנים. שנינו לא בוגרים.
דוגמא לזה שהשבוע יצא לנו לשחק אחד עם השני ברוגז באמת חחחחח וזה היה מצחיק. אנחנו הולכים כאילן מכות כשאנחנו נפגשים.
הוא הציע לי כמה פעמים לצאת איתן אבל מבחינתי תמיד זה לא היה באמת. לא יןדעת למה פירשתי את זה ככה באמת.
עכשיו מרגיש לי שהוא נמנע לפעמים שנהיה ביחד לבד, והוא צריך תמיד את הצלע השלישית כי אם לא אז לא יודעת מה יקרה.
אתמול לדוגמא הוא הציע לי טראמפ לחזור איתו הביתה אישית, ומיד אחרי הציע גם לחברה שעמדה לידי.
אנשים שאלו אותי אם יש משהו בנינו ולדעתי רואים את זה קצת למבחוץ.
אני יןדעת שאני צריכה שנהיה לבד ונדבר ואז אשאל אותו מה עובר על שנינו ואם אנחנו רוצים משהו למה כל המשחקים שמסביב.
לא אשקר ואומר שממש חיכיתי לזה היום שנסע ביחד, אבל הטרמפ בוטל ברגע האחרון מסיבות שונות.
אוף.
אני פשוט זורקת לפה כל מה שאני זוכרת.
לא אכפת לי איך אני כותבת.
זה על שטות גמורה ואני יודעת שעוד שבוע דברים יהיו מאחורי ואני אצחק ממש מהמחשבה המיותרת עליהם.
אבל כרגע הראש שלי ממש סלט.
אני רוצה להבין את הצד שני ולא מצליחה.
בא לי שדברים יזרמו ביננו.
אני יןדעת שאני תוקעת אותם אבל אני פשוט לא מצליחה לשחרר כל כך.
כינוי:
Tiger Bi
בבלוג זה
בכל הבלוגים
