אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל אני מרגיש ממש זקן ואני רק באמצע שנות העשרים לחיי...אני לא יודע אם זאת השגרה שעושה את שלה או שזה בגלל משהו אחר אבל אין לי כוח לכלום בזמן האחרון.
אני רק חושב על לחזור הביתה, לפתוח בקבוק בירה, להיזרק על המיטה או מול המחשב ולגרבץ עד שאני הולך לישון. אתמול הגיע ארצה דיג'יי ומוזיקאי שאני מאוד אוהב, ההופעה הראשונה שלו מחוץ לארה"ב והוא מגיע לשתי הופעות בארץ דווקא...איזה יחצנים נפלאים.
בכל מקרה אתמול הייתי צריך ללכת להופעה שלו בת"א מלווה בשתי בחורות בנות 20 חביבות, נפלאות ויפיפיות(באמת שלא בקטע כזה...)  ולא היה מצב שלא הוצאתי מספר טלפון מבחורות שניסיתי להתחיל איתן בבארים או מועדונים כשאני הייתי מלווה באחת הידידות שלי בתור ווינגמאן...אז שתיים..?
איך וויתרתי על היזדמנות כזאת בתור רווק אתם שואלים? הרגשתי עייף, חשבתי על זה שהשעון מתחלף ותהיה לי אפילו שעה אחת פחות לישון וצריך לקום מוקדם לעבודה. זה לא תירוץ של זקנים???
הנה, הייתה לי הזדמנות נפלאה לשבור את השגרה היום יומית וויתרתי עליה...מה לא בסדר איתי?
לפחות היום הוא ממשיך את "סיבוב"(עלק) ההופעות שלו ויופיע שוב בהרצליה. מקווה שאני לא ארדם ב 9 בערב תוך כדי מריחה של בנגיי(משחה מסריחה של זקנים) על הגב התפוס שלי.

סופ"ש מעולה לכם! תצאו ותבלו כל עוד אתם צעירים ויפים! או פחות יפים...או לא ממש צעירים אבל תבלו!!

אינסטרומנטל שלו לבוקר