אני לא נוהג לכתוב פוסטים על סקס בדרך כלל...לא אוהב את זה ממש. אבל אני חושב שהפוסט הקודם שלי דורש המשך והסבר אז...

ישבנו אצלי כמו שאנחנו עושים כבר תקופה, מעשנים ו/או שותים(הפעם בלי עישון או שתיה). שומעים מוזיקה, רוקדים קצת אולי, רואים איזה סדרה ומתמזמזים.
הפעם לפני שהיא באה היא הצהירה בפני שאין לה מצב רוח "שובב", אבל קלטתי את זה עליה עוד לפני השיחה בווצאפ שניהלנו. לא אכפת לי אבל, אני רוצה שהיא תבוא לשבת איתי בכל מקרה.

היא שוב באה בג'ינס הסקסי הקרוע הזה שיש לה, זה שיושב עליה כל כך טוב וגורם לה להיראות כל כך סקסית. ניסיתי לא לחשוב על זה אבל זה לא הולך...אני שוב חרמן. אני שוב חושב על התחת העסיסי שלה.
יושבים אצלי כרגיל...היא שוב היתיישבה לה מול המחשב שלי וחופרת על מוזיקה ביוטיוב ואנחנו מדברים תוך כדי, צוחקים ואני מנסה ליזום איתה מגע אבל יורד מזה כי ראיתי שהיא לא בעיניין.
שמענו קצת מוזיקה ואז היא אומרת: "בוא נמשיך לראות ספרטקוס!".
רעיון מעולה! חשבתי לעצמי...סדרה מלאה בסקס, גברים ונשים ערומות והרבה אלימות אולי תעשה לה מצב רוח. איזה גאון אני שחשפתי אותה לסדרה הזאת. אני מחייך...
אני שם את פרק 3, איפה שהפסקנו פעם קומדת והיא בינתיים מתמקמת בניחא על המיטה שלי ונשכבה על הבטן. חייכתי, כיביתי את האור ונשכבתי לידה בחיבוק. בזמן שאני מלטף לה את הגב היא מתלוננת על כאבים בגב התחתון אז התחלתי עם מסאג' קל, קצת מעל הטוסיק. היא משתחררת קצת ועושה פנים של הנאה...פנים שאני כל כך אוהב לראות אצלה.
התחלתי לרדת לכיוון הטוסיק עם שילוב של ליטופים ומסאז' וראיתי שהיא בעיניין דווקא, אולי המצב רוח חזר לה. אני מתמלא תקווה. לאט לאט התחלתי להיכנס לה לתוך הג'ינס עם היד, לתוך התחתונים כשהיד שניה מנסה גם לעסות את החזה שלה. אין התנגדות מצידה, זה סימן טוב אצלה. ברגע זה ידעתי שלא ניראה יותר מדי את הסדרה ונהיה עסוקים קצת...
היד שלי גולשת יותר ויותר פנימה עד שהגיע לנרתיק שלה שהיה רטוב וחם מהרגיל. "את ממש רטובה" אמרתי לה תוך כדי שהאצבע שלי מחפשת את הדגדגן שלה. היא מסתכלת עלי במבט של הנאה והתחילה לחפש את השפתיים שלי לנשק אותי...תפסתי לה קלות את השיער והצמדתי אותה אלי בזמן שאני משפשף לה את הדגדגן. "אתה לא תתן לי לסיים את הפרק בשקט?" היא אמרה לי בקול קצת מתנשף. "ניראה לך??" חשבתי לעצמי.
אני מחייך את החיוך שלי ומשיפשוף קל בדגדגן אני עובר לחדירה אגרסיבית עם האגודל שלי בזמן שהיא תופסת לי את היד בחוזקה ונושכת לי את הכתף. אני חושב לעצמי שאני רוצה להפוך אותה על הגב ולרדת לה אבל היא מצידה ממשיכה להיתעקש לסיים את הפרק ושאז נמשיך "לשחק". הזין שלי עומד כמו טיל, אני ממש לא מתכוון להפסיק עכשיו.
היא מבקשת לעשות הפסקה להירגע ונשכבת על המיטה ומתנשפת עם חיוך וממשיכה עם עין אחת לראות את הפרק בזמן שאני הולך לשירותים להשתין, מרוצה מעצמי. לפי החיוך שלה עשיתי את זה נכון.

חזרתי למיטה והמשכנו לראות עד סיום הפרק כשאני ממשיך למזמז אותה, מתקשה לעצור את עצמי מלגעת בה, מרגיש את הזין שלי עוד שניה מתפוצץ...סופר את השניות עד סיום הפרק, הדקות הכי ארוכות בחיי.
איך שהפרק נגמר אני אומר לה שאני לא מוכן לחכות יותר, אני מת לרדת לה, לזיין אותה ואני לא מוכן לשמוע תשובה שלילית. שמתי אותה על הגב, התחלתי להוריד לה את הג'ינס ושכבתי לידה, יד אחת עשתה תנועה פתאומית לכיוון התחתונים שלה ותפסה אותה בהפתעה. היא נתנה ניתור קל משולב בהפתעה והנאה והתחלנו להיתנשק שוב, בזמן שהיד שלי מחפשת לה את הדגדגן. אני מתחיל לעסות ולנשק לה את החזה, שם את השיניים שלי על הפטמה שלה, נושך קלות ומלקק את הקצה בזמן שאני מחדיר לה שתי אצבעות הכי עמוק שאני יכול.
היא מתחילה לגנוח, לתפוס אותי חזק מהראש ולהצמיד אליה ולכווץ את שריר הנרתיק שלה מסביב לאצבעות שלי. אני מחייך אליה ולוחש לה באוזן "אני רוצה לרדת לך" ומתחיל להוריד לה את התחתונים בזמן שאני חושב על הטוטה העסיסית שלה שאני כל כך אוהב...שאני דואג להזכיר לה בכל הזדמנות אפשרית.
היא שמה את הידיים על הנרתיק שלה ומחביאה אותו, היא אוהבת לשחק ולגרות אותי, טיזרית מלידה, היא אוהבת שאני בא קצת בכוח אז פתחתי לה את הרגליים עם טיפת כוח ודחפתי את הראש שלי בינהם ונתתי ליקוק הכי עמוק שאני יכול לנרתיק שלה. הרמתי את העיינים וראיתי אותה שמה את הראש על הכרית ומרכינה אותו לאחורה בהנאה, תופסת את הכרית בכל הכוח בזמן שאני יונק לה את הדגדגן ומשחק איתו עם הלשון, מרגיש אותו מתנפח.
אני ממשיך ככה דקות ארוכות ואז מעלה את הראש קצת למעלה ומתרכז בדגדגן, מכניס 2 אצבעות פנימה, לנרתיק ומתחיל בחיפושים אחרי נקודת הג'י שלה בזמן שהלשון שלי ממשיכה לשחק לה עם הדגדגן. עוברות עוד דקות ארוכות ואני קם קצת, מתמקם בצורה נוחה והיד שלי ממשיכה לגרות את נקודת הג'י שלה בשיא הכוח והמהירות. אני מתחיל להרגיש עייפות וכאב קצת בשריר, אבל אעשה הכל בשבילה...שיהיה לה הכי כיף שיכול להיות לה. שואף להיות הכי טוב שלה.
עוברות עוד דקות ארוכות והיא מציעה שנתחלף קצת ובראש שלי רץ כבר תסריט על איך אני שוכב על המיטה והיא יורדת לי...אני מדמיין את הפרסינג שלה על הזין שלי. "את רוצה לרדת לי?" שאלתי. "כן" היא עונה בחיוך. אני מחייך חזרה ומתחיל להיתמקם על המיטה אבל אז...משהו מוזר...פה כל הערב התהפך.

האור מכובה ומה שיש זה קצת תאורה מהמסך, אבל הספיק לי כדי לראות שהיד שלי מלאה בדם ואני יודע שזה לא המחזור שלה...מה עשיתי? איך זה קרה? התחילה לרעוד טיפה היד והתמלאתי פחד. שאלתי אותה ישר "את לא במחזור נכון? מאיפה הגיע כל הדם הזה"?? אני קם מיד מהמיטה ומדליק את האור...כל המצעים מוכתמים בדם, החולצה שלי וכל הידיים שלי. שנינו המומים...
אני מביא לנו מגבונים להיתנקות קצת ובינתיים חושב איך זה קרה...הייתי פרוע איתה מדי? לא עשיתי משהו שלא עשיתי לאחרות עד היום...אולי שרטתי אותה ואז שפשפתי על זה? אני הולך לשטוף ידיים והיא בינתיים מסיימת לנקות את עצמה ומתחילה להיתלבש. החלפנו כמה מילים ונתתי לה חיבוק ואז מרוב חרמנות, טיפשות ולא יודע מה עוד יצאו לי המילים הכי לא מתאימות בעולם לסיטואציה הזאת: "אז את לא הולכת לרדת לי בסוף?"
היא ישבה איתי עוד קצת, חיבקתי אותה ודברנו קצת ואז אמרה שהיא הולכת הביתה...אני מבין אותה סה"כ.

באותו לילה לא ישנתי, הרגשתי חרא על מה שעשיתי לה ויותר מזה על איך שדברתי איתה ואני מקווה שהזדמנות לפצות אותה על עוגמת הנפש הזאת תבוא בקרוב.

עוד פעם...

עוד פעם נתתי לזין שלי להוביל אותי ושוב אני יושב מלא חרטות.

לפי הפוסט הקודם שלי אפשר לראות שהייתי ממורמר על כל העולם ואחותו ביום שישי, בעיקר על עצמי אבל. הידידה שהזכרתי בפוסט הקודם שוב הייתה שם בשבילי, כשאף אחד לא מבין.

למרות שאני לא ספרתי לה בתאכלס מה עובר עלי...היא תמיד יודעת מה להגיד ולעשות כדי לעודד אותי. יום שישי דברנו קרוב ל 3 שעות וישר עלה לי המצב רוח בלי שום סיבה.

אני פשוט אוהב לשבת ולדבר איתה, להיתמסטל איתה, לשתות איתה או אפילו סתם להיסתכל עליה. הנוכחות שלה והידיעה שהיא שם ותומכת בי פשוט מרימה אותי.

יש לי חברים שאני מכיר שנים כבר, אחד מהם אני מכיר קרוב ל 20 שנה, אני לא מרגיש כזאת נוחות איתם כמו איתה. היא לא שופטת אף פעם ואת הדברים הכי אפילים שלי שכתבתי פה...אני מרגיש שאני יכול לספר לה בלי שהיא תגיב מוזר או תרים גבה.

שיתפתי מישהו במה שיש לי איתה והוא טוען שאני מאוהב בה...אני גם חשבתי ככה תקופה אבל הגעתי למסקנה חד משמעית שלא. אני לא מקנא לה בכלל, אין לה חבר אבל כן יש לה יזיז קבוע וממש לא מזיז לי כשהיא מספרת לי על סקס בינהם, ההיפך אני מפרגן.

נכון משיכה מינית קיימת והרבה...אבל משם לאהבה המרחוק כל כך עצום.

אולי בעצם הייתי מאוהב...או דלוק או תקראו לזה איך שתרצו, אבל אני חושב שהשלמתי עם העובדה שזוג לא נהיה ופשוט טוב לי עם איך שאנחנו עכשיו, משהו שלא היה לי עם אישה אף פעם.

בשבוע וחצי האחרונים נפרץ בינינו סוג של סכר שהוביל לשרשרת של מגע פיזי ולמרות הכל, אני מרגיש שאני יכול להישאר רק ידיד שלה, גם בלי כל זה.

ללא ספק הקשר איתה, זה הדבר הכי יפה, מוזר, לא צפוי, מרענן ופשוט הכי טוב שהיה לי עם אישה עד היום.

אני בן אדם שהורס דברים בדרך ככלל ולא אסלח לעצמי אם אני אהרוס הקשר איתה.

(אני בן זונה אם זה לא נכתב עלינו)

דווקא הכל מעולה בזמן האחרון. לא חסר לי כלום...באמת.

מבחינה כלכלית, אני ממש לא עשיר אבל מסתפק מאוד במה שיש לי.

אמא שלי בתקופה מאוד טובה כרגע וזה עומד להישאר ככה לזמן הקרוב אני חושב.

אחותי שיהיה לה הרבה בריאות ואושר גם היא סוף סוף מתחילה לחיות את החיים שלה כמו שהיא רוצה וצריכה.

המטרות הקטנות שהצבתי לעצמי, כמו להפסיק לשתות כמו שהייתי עושה פעם, השגתי בקלות מעצבנת אפילו.

המצב החברתי שלי יכול להיות טוב יותר...אבל זה טוב לעשות נקיון בחי החברה כל כמה זמן.

עם הרווקות שלי השלמתי ואני אשכרה נהנה ממנה ולא מתכוון לקפוץ לבחורה הראשונה שתרצה אותי כמו פעם.

הכרתי מישהי שהפכה לידידה הכי טובה שלי, מישהי שאני מרגיש איתה 100 אחוז בנוח. משהו שאף פעם לא היה לי עם אף אחת או אחד...פשוט טוב לי לבלות זמן בחברתה.

גיליתי על עצמי דברים חדשים שאני נורא אוהב.

אבל למרות כל זה...משהו חסר לי.

אני לא יודע להצביע על משהו מסויים, אבל אני מרגיש שאין פואנטה בשום דבר, שאין לי תכלית ואני בעצם חי לגמרי על אוטומט.

כמה שלא ניסיתי למלא את החור העצום הזה שיש בי אני לא מצליח. כל דבר שאני מנסה אומנם עוזר זמנית מדי פעם אבל אני תמיד חוזר לאותה נקודה.

פעם ניסיתי בצורה נואשת למלא את החלל הזה בזוגיות אבל כל נסיון כזה ירד לטמיון, עד לא מזמן התחלתי לכתוב את הבלוג הזה וזה בהחלט עזר לי להיתמודד עם השיט היום יומי אבל גם מזה נמאס לי...למרות שיש לי הרבה מה לשפוך החוצה, גם לזה אין לי טיפת מוטיבציה. הייתי שותה בכמויות אבל גם זה לא ממלא אותי יותר.

התחלתי לעשן חשיש בכמות מאוד גדולה בתקופה האחרונה וזה עזר לי לברוח קצת...אבל אני לא יכול לחיות בשקר לא משנה כמה אני מסטול ושמח באותו הרגע.

אני מרגיש שמציתי...אני מרגיש שהגעתי לגיל 90 + ושאין לי בשביל מה לחיות ושראיתי  וחוויתי הכל, למרות שבמראה שלי אני בכלל ניראה ילד.

אני כל כך רגיל לחיות במצוקה או להקדיש את חיי למישהו אחר שזקוק להם בצורה נואשת שאני מאבד את עצמי כשאף אחד לא צריך אותי ולא יודע מה לעשות, לאן ללכת ואיפה לדחוף את עצמי.

חשבתי ברצינות פעם על זה שאני צריך ילד, מישהו שאוכל לחיות בשבילו...אבל מה יקרה כשאני אאבד עיניין גם בזה? איזה מן אבא אני אהיה אם ימאס לי מהילד שלי?

אנשים שמים לב שמשהו לא בסדר איתי אבל גם אם אנסה לספר להם מה עובר עלי, הם לא יבינו אותי אף פעם אז אני לא מספר שום דבר לאף אחד.

אני מרגיש עייף, עצבני, חסר מוטיבציה ואבוד. אני לא רוצה...אבל אני מפחד לחזור להרגלים הישנים שלי.

כבר כתבתי פה בעבר את דעתי על ההורים של היום, על התנערות מאחריות ונסיון נואש להאשים צד ג'(טלווזיה, אינטרנט, פייסבוק, פורנו, חנטל או ישראבלוג) בזה שהילד שלהם גדל לא בדיוק כמו שהם רצו.

עכשיו ראיתי תמונה בפייסבוק של איזה ארגון אמהות או משהו כזה או נשים..לא יודע..אני מדבר על זה:

אז מה? התחלנו לשקר לילדים שלנו? "אל תעשה ככה וככה אחרת תקבל איידס!" אבל הילדים שלנו הם לא מפגרים כמו שאתם חושבים...הם יודעים כשמשקרים להם ועוד בשקר כזה מפגר. אולי במקום לשקר להם ולאסור עליהם כל מיני דברים שהם יתעלמו מהם ויעשו דווקא מאחורי הגב גם ככה, פשוט צריך לשבת ולהסביר להם על מין בטוח אולי?

כן זאת שיחה מאוד מביכה ולא נעימה אבל עדיף שעה של מבוכה מאשר נער שהוא בדרך להיות הורה או יותר גרוע...

ויותר מזה מעצבנת אותי העובדה שמפילים את כל האחריות על משרד החינוך, שיש לו חלק באחריות כמובן אבל מה אתכם ההורים??? איפה אתם? אתם ברצינות סומכים על מוסד ממשלתי עד כדי כך שתחכו עד שהם יעשו את התפקיד שלכם?

מספיק שטויות...קחו שעה ביום ושבו עם הילד שלכם. אל תתעסקו בלחפש אשמים וכשלים במערכת ופשוט תעשו את זה לבד.

ויותר גרוע מזה...אל תצפו שתוכלו לאסור מהילד או הילדה שלכם לקיים יחסי מין, לא יקרה. תצאו מנקודת מחשבה שהם יעשו את זה בכל זאת, אז אם כבר עדיף שיבואו מוכנים לזה.