הליום להמונים

שלום לכולם.

זה לא הבלוג הראשון שאני פותחת בישרא, אבל זה בהחלט הראשון שאכתוב בו באופן הכי גלוי וישיר שאצליח.

אני אמנם בוחרת שכן להישאר אנונימית, אבל אני לא מתכוונת להתחבא פה מאחורי שמות בדויים וכתיבה מעורפלת. אני מתכוונת לכתוב מה שאני חושבת, בלי לנסות לייפות את המציאות או את עצמי. אני לא צריכה להוכיח כלום לאף אחד, לא חייבת כלום לאף אחד, ואני כותבת את מה שאני כותבת פה כדי להביע את דעתי, להעלות דברים מסויימים למודעות ולסדר היום שלנו ואולי אפילו לפתח איזשהו דיון עם הקוראים (מקווה מאוד מאוד).

אני אדם ישר, או לפחות משתדלת. אבל אני לא בן אדם ישיר.

אני תמיד מפחדת שישפטו אותי.

אני תמיד מפחדת שיפרשו את מה שאמרתי בצורה שונה.

אני תמיד מפחדת להיגרר לויכוחים, או ליצור ויכוח בטעות.

אני בעיקר מפחדת להעליב או לפגוע במישהו.

אז רוב הזמן אני פשוט שותקת, כדי לא לומר משהו לא במקום, משהו פוגע או פוגעני.

אבל....

אתם לא מכירים אותי פה.

אף אחד פה. לא מכיר אותי.

ולכן

אני ארשה לעצמי להביע כאן את דעותיי הקטנות ואולי חסרות המשמעות

לכל מי שרק ירצה לשמוע.

 כמובן שאתם יותר ממוזמנים להגיב, לדון, להביע את הדעות שלכם. גם (ובעיקר) אם הן לא תואמות לשלי. 

שלכם,

ישראלית ♥