הליום להמונים

לכבוד יום האהבה שהיה אתמול - אני רוצה לכתוב קצת על אהבה מכיוון אחר, אולי זר לרובנו.

אני רוצה לכתוב על הומוסקסואליות - ובעיקר על המושג 'הומופוביה', שמתאר את ההתייחסות של מרבית החברה להומואים בתוכה.

(פוסט על הומוסקסואליות בדת ובמדע יגיע בנפרד. כבר התחלתי לכתוב אותו אבל לא רציתי להעמיס)

בואו נתחיל בהגדרות היבשות.

הומופוביה - מה זה בכלל?

הומו =

א. קיצור להומוסקסואל (לא העתקתי את ההגדרה הזו כי אני רוצה להסביר במילים שלי. בהמשך)

ב. תחילית שמשמעותה אדם (כגון: הומוספיאנס- האדם הנבון), בן אדם, אֱנוש.

ג. תחילית שמשמעותה אחידות, דמיון בתכונות או באיכות וכד'. כגון: הומוגני

(הגדרה מילונית מתוך 'סנופי')

ובכן, "הומו" - שזה קיצור ל"הומוסקסואל" - הוא מושג (שלדעתי מתאים יותר להגדרה השנייה) המתייחס לאנשים שנמשכים מינית ורגשית אל בני מינם (כאן אכתוב על כל אלו שנטייתם המינית אינה הטרוסקסואלית [הטרוסקסואל = גבר שנמשך לאישה ולהפך]).

-

הערת שוליים:
כשאני כותבת 'אנשים שאינם הטרוסקסואלים' הכוונה היא לא רק להומואים, אלא למגוון רחב הרבה יותר של נטיות מיניות שכולל הומואים (שני בנים), לסביות (שתי בנות), ביסקסואלים (בן או בת שנמשכים לשני המינים), טרנסקסואלים (מוח נשי בגוף גברי ולהפך), טרנסג'נדרים (כאלו שעברו ניתוח לשינוי מין, לרוב בשל היותם טרנסקסואלים), קוקסינלים ועוד וריאציות רבות שאתם מוזמנים לקרוא עליהם באינטרנט או לשאול אותי.

-

פוביה =

פחד קיצוני או רתיעה ממשהו מסויים שיכול לנבוע מהרבה סיבות, ביניהן:

א. טראומה

ב. פגיעה מוחית

ג. גורמים סביבתיים שאפרט עליהם בהמשך

-

הערת שוליים: הייתה פעם תוכנית שמראיינת אנשים עם פוביות שנחשבות חריגות ו"מוזרות". ראיתי כמה פרקים ממנה במסגרת קורס אקדמאי באוניברסיטת ת"א לחקר המוח. למדנו על זה בהקשר של רגשות במוח ולא פגיעות מוחיות, אף על פי שגם לזה יש קשר לפעמים, כמו שציינתי, אבל לא אכנס לזה. בקיצור, הנה שלושה פרקים מתוך התכנית (באיכות די גרועה, מתנצלת. זה ישן):

http://www.youtube.com/watch?v=yH8UZJ1yMdY - מישהי שמפחדת מבלונים.

http://www.youtube.com/watch?v=zOtkLmXxIG4 - מישהי שמפחדת מכותנה.

http://www.youtube.com/watch?v=A3skEh76l8w - מישהו שמפחד מאפרסקים.

אף אחד לא שילם לאנשים האלה כדי להעמיד פנים או כדי להצחיק מישהו. האנשים האלו באמת חווים בכל יום מחייהם פחד מתמיד, עמוק ורציני מאוד מהדבר שדיברו עליו בפרק.

חשוב גם לציין שהם בחרו להתראיין כחלק מתהליך תרפיסטי כלשהו שהם עוברים (כל אחד מהם בנפרד) בניסיון להשתחרר מהפחדים שלהם.

-

באופן כללי, הומופוביה היא שנאה כלפי.... הומואים.

בהקשר של 'פוביות' - הומופוביה היא לא "פוביה" ממשית. היא לא נגרמת מפגיעה מוחית. לרוב היא גם לא נגרמת מטראומה (יש מקרים ספציפיים, שבהם למשל ילד חווה התעללות או הטרדה מינית ממבוגר, מה שיוצר אצלו בעתיד רתיעה מגברים הנמשכים לגברים. שלא נדע. למזלנו, זו לא אחת הסיבות המרכזיות להומופוביה). הומופוביה אינה סוג של הפרעה נפשית או שום דבר דומה.

הומופוביה נגרמת בגלל מה שמשדרים לנו, מגיל מאוד צעיר - שהומוסקסואליות זה לא טבעי, זה מעביר מחלות, זה מגעיל, זה טמא, זה מוזר, זה שונה.

בגללשנישואים חד מיניים עדיין לא מאופשרים בישראל. אסור לשני גברים להתחתן זה עם זה, וגם אם הם מתחתנים בחו"ל (אני אישית מכירה זוג גייז שהתחתן בקנדה) הם לא מקבלים הכרה בישראל כנשואים.

בגלל האנשים המכובדים היושבים בכנסת ומנהלים את המדינה שלנו, שלרוב מחזיקים בתפיסות הומופוביות פרימיטיביות (והנה לכם דוגמא אקטואלית מהשבוע האחרון)

בגלל שזוגות חד מיניים עדיין צריכים להילחם על זכותם להיות הורים - בין אם בחרו לאמץ, להיעזר בתרומות ביצית/זרע או בפונדקאית (וכולנו הרי שמענו על הקמפיין האדיר הזה).

בגלל שבבית הספר מעולם לא דיברו איתכם על זה. אפילו שחלק גדול מנערים בגיל ההתבגרות תוהים ומתלבטים על זהותם המינית. אני אישית פגשתי בנושא בביה"ס בפעם הראשונה רק באמצע כיתה ט'. עד אז, ילדים ונערים כבר מגבשים לעצמם דעות נחרצות בנושא (ולרוב אפילו לא עוצרים לרגע ושואלים את עצמם למה). אגב, באותו שיעור יחיד בכיתה ט', כאשר המורה הקריא נתונים סטטיסטיים על הומוסקסואליות בישראל, אחת התלמידות התפרצה ושאלה - "רגע, אבל... הומואים זה לא חוקי, לא?"

וזו לא אשמתה. היא שאלה את זה מתוך תמימות. הבעיה היא שזה מה שאנשים, ובעיקר נערים (שם זה מתחיל..) שומעים וקולטים מהסביבה שלהם.

זה מתחיל בזה שאתה קורא לחבר שלך 'יא הומו', ממשיך לקללות 'מזדיין בתחת' ומגיע להפגנות עם שלטי 'הומואים מפיצים איידס [מחלת מין]' ואפילו אלימות כלפי גייז - פשוט בגלל היותם גייז. (ראו פרשת הרצח בבר נוער...)

למההההההה?

למה אנחנו, כחברה, נרתעים מאנשים ששונים מאיתנו?

למה אנחנו שונאים אנשים ששונים מאיתנו?

למה אנחנו מדירים אנשים ששונים מאיתנו?

למה אנחנו לא נותנים לאנשים האלה זכויות שוות לנו?

כולנו שונים.

אבל!!!

כולנו שווים זה לזה.

כולנו רוצים לחיות את החיים שלנו בלי הפרעות, להיות מאושרים, להיות חופשיים, להיות עצמאיים, להיות בטוחים, לטייל בעולם, ללמוד דברים חדשים, להגשים חלומות, לאהוב, להרגיש נאהבים. כולנו בני אדם.

מה ההבדל בכלל?

כי אתה אוהב את נועה והוא אוהב את יוסי?

אז מה?

מה הקשר?

מה זה משנה?

למה זה הופך אותו לשונה ממך?

שיאהב את מי שהוא רוצה. מה אכפת לך?!

תחיו              

ותנו לחיות.      

תאהבו            

ותנו לאהוב.      

***

מקווה שזה עורר בכם משהו...

מקווה שבפעם הבאה שתשמעו על הומופוביה, לא תגידו "מה זה קשור אליי? אני סטרייט, מה אכפת לי?"

ובכן, אני גם סטרייטית. אז מה?

אתם שומעים אנשים מקללים אחד את השני במילה 'הומו'?

תתערבו. הומו זו לא קללה ואין שום הצדקה שיהיה למילה הזו רק הקשר שלילי.

ידידה מספרת לכם שהיא לסבית?

קבלו את זה. עזרו לה ולסביבה שלה לקבל את זה גם כן.

אין ברירה אחרת.

שלכם

ישראלית ♥