music for life

הייתי עם חברות שלי מבנימינה

התרוצצנו ברחבי העיר

עברנו בסמטאות חשוכות

בדקנו כמה עמיד הטלפון שלי (תשובה: מאוד. זרקנו אותו למרחק 70 מטר, הוא נתקע על עץ, נפל מהעץ- ורק כמה שריטות. אפילו לא סדק) 

ייללנו אל הירח

רקדנו

שרנו

נרדמנו על גשר

פגשנו ילדים בגילנו והוצאנו אותם מהארון (בצחוק כמובן, הם כבר יצאו ממנו) 

יצאנו מהארון בעצמנו

דחיתי את אותו ילד שוב ושוב ושוב עד שהוא הבין את הרמז

גרמתי לו לרצוח לקבור את עצמו באדמה כשהוא הבין שבמשך חצי שעה הוא ניסה להוציא מזמוזים מאסקסואלית

הלכנו לאחת הבנות הביתה

ישנו על טרמפולינה

הצלחנו לישון רק שעתיים

התעוררנו בשש

הלכתי לחברה אחרת (נקרא לה ריו - כי לכלב שלה קוראים ככה)

אכלנו משהו והלכנו לישון

קמנו באחת

נסענו לכרכור

התנחלנו אצל מישהי (נקרא לה סנואו - סתם כי באלי) עם עוד ג'ינג'ית

אני והג'ינג'ית גילינו שאנחנו נשמות תאומות

אני וסנואו דיגדגנו את ריו למוות

אכלנו נקניקיות

אכלנו תירס

בשש וחצי נפרדנו מסנואו וחזרנו אל ריו, שממנה אספו אותי חזרה הביתה

סה''כ היה מוצלח ביותר

אוקיי ווטפ

נחתכתי באצבע

והעברתי מחט בעור סביבו כדי לתלוש אותו

והחוט שהיה מחובר למחט (מסתבר שהיה שם חוט) 

פשוט

עבר בעור שלי

ווטפ

מפחדת לישון, שאני לא אשמע את האזעקה

אז אני נשארת ערה עד חמש בבוקר, ומתעוררת בעשר כל יום

מפחדת לצאת מהבית, למקרה שאזעקה תתפוס אותי בחוץ

אבל אני יוצאת בכל מקרה, כי אני לא מתכוונת לתת לזה להשתלט לי על החיים

מפחדת שמישהו שחשוב לי ייפגע

אז אני מחוברת לכל רשת חברתית שהיא 24/7

אבל בעצם

אין לי זכות לפחד

כי יש כאלה שחיים את זה כל הזמן

ולמרות הכל

אני בכל זאת

מפחדת

הלוואי שזה ייגמר כבר