לפעמים את לא נחוצה, האמת היא שבזמן האחרון את יותר מציקה

את פחות מתחשבת וכבר לא מבינה, מה עובר עלייך, האם את מתחזה..

קשה לי, קשה לך להבין?

תני לי ללכת בקצב שלי, את מפחדת שאפול שאשאר מאחור

אני מפחדת למעוד, לפספס איזה נוף

אני איטית, אני יודעת.

זה בסדר, אני לא כועסת, רק קצת מאוכזבת

כשאני חושבת על פעם מזמן כשלא נכנעת לצלילי הזמן.

 אני אולי צבה ואת ארנבת

אך לשתינו קו הסיום היכן שהרוח לא נושבת,

אז למה את ממהרת?