אני מרגישה כלכך קטנה..
מנסה לכתוב על משהו אבל לא יודעת על מה
אני לא יודעת מה אני מרגישה
לא יודעת כלום..
הלוואי והיו לי מילים..
"הלוואי והיו לי מילים"
זה הדבר שאני אומרת לעצמי שוב ושוב בשבועיים האחרונים
חשבתי שאחרי כל הכדורים האלה
שעשו ממני "נורמלית" אני אוכל לחזור לכתוב
אבל לא..הכדורים לקחו לי את הדבר הכי טוב שהיה לי
הכדורים לקחו לי את האפשרות ליצור דברים,
להפיח חיים בדמויות, להבין מה אני מרגישה..
אם הייתי יכולה הייתי מפסיקה עם הכדורים..
לא אוהבת אותם
לא אוהבת להרגיש "נורמלית"
שונאת את עצמי ככה!!
שונאת שאני לא יכולה לכתוב!!!
שונאת שכל מה שאני רוצה לעשות זה לקרוע את עצמי מתוך עצמי!!
שונאת לדבר
שונאת לשתוק
ואני משתגעת...אני משתגעת לבד!!
שונאת את הכל!!
איפה האופל שחיבק אותי והיה איתי?
איפה החושך שהחזיק בי ולא הניח לי..?
את כולם השארתי מאחור כשהתחלתי לקחת כדורים
בשביל מה בכלל התחלתי??
זה לא עוזר!!
שומדבר לא עוזר!!