לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מגדר, נטייה, אהבה, מחשבות ותהיות החיים.




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2014    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     




הוסף מסר

6/2014

פצעים בלב...



מה חשבתי לעצמי שהקדשתי למישהי שלא מעריכה, שיר אהבה וסליחה (שגם היא עצמה פגע בי וגם ממנה זה מגיע לי), שכתבתי, הלחנתי והקלטתי אפילו אם בצורה עקומה אבל מכל הלב וכמובן מיהרתי כדי להספיק ליום הולדתה, ימים שרק בשבילה רצתי מפה לשם כדי שיהיה לה מושלם ביום הולדת...מה חשבתי לעצמי שמיהרתי להכיר ולאהוב אותה ולהחשיב אותה כאהבת חיי, איך העזתי לעשות טעויות בנוסף לטוב? ואז להצטער? איך העזתי להלחם, איך העזתי לבכות, לכעוס, להפגע, איך העזתי לשתף אותה?אני צריכה להיות נידונה במאסר על כך! ולהיות רק אדם אנושי לעשות טעויות ולסלוח לטעויות שעשתה זה בלתי ראוי! מה חשתי לעצמי, איפה בעולם זה הגיוני שאנשיםות יהיו לטוב ולרע אחד לשני בעולם הזה?! עשית טעויות רעות כל הטובות שלך נעלמו, הלא ככה זה? או שזה ככה שלא באמת ישנה, כי אולי הייתי היחידה דאז שהייתה שם להיות לה להוגן, לאהוב ועכשיו מה אני?מי אני? מה עם כל הנפלאות, הנתינות? אני לא שכחתי, ששואלים אותי אנשים מסויימים? מה אהבת בא? איך את יכולה עוד? מה מצאת בא? ועניתי שאני שם לטוב ולרע, ושאני אוהבת אני אוהבת, אני סולחת, אם היה רק רע ובעיקר רע? לא הייתי שם מכתחילה! בנוסף לכל הסיוט והחרא הכללי שאני מרגישה, גם החרא הרגשה שהשאירה לי לא מפסיק להציק לי, אני לא יכולה לחיות בשקט, בכי, כאב, דכאונות, מחשבות, מחשבות על איך איך אחרי הכל זה אפשרי?! אפילו כבת אדם לכבד אותי...אז מה אם טעינו שתינו, אז מה עם אמרנו מילות מגעילות שאין בהן כוונה אמיתית שנאמרו מכעס רב, וששתינו השלכנו בצורה הכי מגעילה, גם הגענו להרמת יד, לא רצחנו, לא אנסנו, לא פשענו בצורה שלא ניתן לסליחה, ובכל זאת. מקווה שהיא תבין כמה היא פוגעת ומכאיבה לי (שלא מגיע לי) יום אחד, יום אחד ותזכור את כל אהבה, ההגנה מהטראנספוב הנורא, ההגנה בכלל, הדברים שעשיתי והמתנות מהלב שנתתי ועוד משהו שבכלל מכאיב שהיא השאירה לי למזכרת? אויבים שחלקים אפילו סוג של ניצלו אותי, שהייתי נחמדה כלפיהם! עולם מגעיל ולא פר! ובדידות שמציפה, עם חרדות, כאב, קושי להמשיך לחיות ואי שקט... ותודה לחברים שלפחות יוצאת איתכם לעיתים וזה טיפונת לכמה רגעים משחרר ומשכיח. ותודה למי שמחזק, כ"כ צריכה את זה וזה כ"כ חסר לי! לא יכולה עם זה כבר, לא! שתצא לי כבר מהראש! וכדי שגם את התמונות אני והיא נמחק מהפייס עם כל הכאב והמועקה! כי תורם זה לא.

 


הינה השיר המיותר!!!! שאני, אני בכיתי בו מרוב ההתרגשות/:

https://www.youtube.com/watch?v=7dJb5I7zpCc

נכתב על ידי The light behind the darkness , 1/6/2014 03:20  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  The light behind the darkness

גיל: 37

Google:  or




328
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , גאווה , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לThe light behind the darkness אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על The light behind the darkness ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)