היומן הפרטי שלי

אולי קצת התבלבלתי?

באלי לשתף אותכם(את האיש וחצי שקוראים את הפוסט) שאני בכיתת מצויינות. לא ביג דיל. אבל שנה שעברה כשהלכתי למבחני הקבלה, מעבר לזה שהייתי יהירה שבנוגע לכך שאתקבל, אלא גם אמרתי שיהיה לי שם מזה קל ושאני ישים את כולם בכיס הקטן(מבחינה לימודית). אבל... ויש אבל ענק. לא . אני וחוק מרפי המעצבן. לא קל לי בכלל וההפך, באלי כבר לצאת מהכיתה הזאת. אתם לא מבינים איזה סבל!! אני שונאת את כל המקצועות הנלמדים חוץ מאומנות- בגלל שזה שיעור חופשי מוסווה- אפשר לשחק בפלא לשמוע מוזיקה, ללכת לקיוסק ואפילו אם אני אקפוץ הבייתה ואתפוס תנומה ואז אחזור חזרה לבצפר, המורה לא תשים לב. חחח צרות של חנונים..

ממש באלי כבר לצאת מהכיתה הזאת. לומדים מלא שעות, ובממוצע 12 שעות שבועיות יותר מכל שאר הכיתות! אתם קולטים?! מזלי הגדול שאני אוטוטו עוזבת את הבצפר שאני לומדת בו עכשיו משום שאני עוברת דירה (יותר נכון בית) מעיר ליישוב אז אני גם עוברת בצפר( הגיוני לא? ). אני גם די בלחץ מזה שאני עוזבת ת'בצפר כי עד שהתאקלמתי לחברים החנונים(לא היו לי אף פעם חברים חנונים.. )שהיו במצויינות, למורים הנאחסים והדרישות המוגזמות, לתקנון בצפר המפגר עם כללים לנזלות שלומדים בגן רבקה ועוד..אז זמן קשה הולך לעבור עליי. גם החלטתי שאם אני אכתוב בבלוג את זה אני אהיה חייבת לקיים אז שימו לב למסמך הנ"ל:

אני לונה *** , מבטיחה לעצמי שמהיום(04/03/2014) אני מתחילה דיאטה(יששש!!).

סוף מסמך.

וגם רציתי להגיד לכם שאני מזה לא מצפה לאהדה וכאלו אבל לפחות תגובה קטנה פה ושם מזה תחמם לי ת'לב, או עצה לפחות. אני תמיד פה בשבילכם אז תיהיו גם אתם בשבילי שבוע מקסים ושקט שיעבור עלינו,

-לונה-