היא נכנסה אל השיח בלי לבדוק,

כנראה שלא היה לה חזון,

היא רצתה רק לבדוק,

אם רק היה לה חזון,

היא הייתה רואה

את היד

שתופסת

אותה

עמוק אל השיח

ומשם כבר אין מילוט.

יש רק שיח.

אנחנו לא לבד,

יש לי דוסוננסים שצופים

אנחנו לא לבד,

יש לי טראומות שמציצות,

מאוננות וגומרות.

אנחנו לא לבד,

יש לי דוד שצופה,

הוא עמוק בנפש,

אבל הוא מספיק שם

כדי שזה יפריע לי לצעוק

לפעמים אני לבד בחדר

אבל אני עדיין איתו

לפעמים אני לבד בעולם

אבל הוא עדיין מחזיק אותי

לפעמים אני לבד

ואין אף אחד ששומר עלי

והוא שם

סותם לי את הפה

אוחז לי חזק בידיים

שלא אוכל לזוז

הוא עדיין שם -

מתחבא בארון שאני לא רוצה לפתוח

שם – מתחת למיטה שאין בה

אמא ואבא

הוא שם כשאני

אל תשכח אותי

לבד איתו

בבקשה

פגישה ראשונה

יושבים במעבורת שלו

נוזל נשמות זורם כמו מים בינינו

הוא לובש חלוק שחור

וחרב שחורה

מספר לך על העבודה שלו

משתעממת

שואלת אותו אם בא לו לעשות משהו אחר

הוא פושט את החלוק

וחושף את גופו ה%^&###&^7

מרגישה מובכת

חסרת מילים

שוכבים

הוא אומר לך שאם תינשאי לו תחיי לנצח

איתו

פגישה ראשונה

לוקח אותי לנהר של זרע רותח

מתאכזבת מהמראה שלו

יותר מדי התאמץ

ללא ספק מנסה להשכיב אותך

מתחיל ללטף את הכתף שלך

כאן?

הוא מהנהן ומתחיל לפתוח את החזיה שלך

מתחילים להתמזמז

כשפתאום השטן מופיע

קורא לו לחזור לעבודה

מתנצל ועוזב אותך שם

בנהר של צואה רותחת

מסתכלת על חוטאים נשרפים שם

משתעממת

בת 80

יושבת בבית אבות

הוא מגיע באמצע שום מקום

ומבקש סליחה על שהבריז

מרגישה קצת מוזר

כי בדיוק השתנת במכנסיים

הוא מבקש לצאת לדייט נוסף

את מתלבטת

אבל נכנעת

הוא לוקח אותך במעבורת שלו

אתם חוצים את נהר הנשמות האבודות

הוא מראה לך את עמודי השיש

השחורים של האדס

מנסה להתעניין

אבל עייפה

הוא מפשיט אותך ומתחילים לשכב

את מתעוררת ומרגישה את הזין שלו בפנים

מה נסגר איתך?

הוא מתנצל

את רואה שהתקרבתם לעיר המתים

"תשמעי

אני נהנה כשאת נהנית

אבל הגיע הזמן שלך

חשבתי שתרצי להנות קצת

הנאה אחרונה

משהו מיוחד,

אבל הנה האדס

ברוכה הבאה"

קריפ

כ ה

לתוך פרצוף שלך

ככה

כי אני יכולה

לתוך הפרצוף

שלך

ככה כי אני מסכנה

לתוך

הפרצוף

שלך

כשאני לא ישן

הזין שלי לא עומד

הוא פשוט יושב שם

מדוכא

למה אתה לא עושה משהו?

אני רוצה להנות

אני רוצה להשתוקק

אבל אין שום רגש

הדם שבי כבר לא זורם

חיותי נמקה

פרחיי מאירים את האדמה

בעלי כותרת צבעוניים

חסרי בית

כשאני מתעורר בבוקר

הוא מתעורר יחד איתי

אבל אז הולך לישון

קומה

קומה

קומה

יום אחד אני לא אתעורר

והוא ימשיך להיות מה שהוא היה תמיד

אני לא מאמינה

באנשים בלי ידיים

אני לא מאמינה

בנשים בלי שיניים

אני לא מאמינה

בפיות

דרקונים או שדים

עד שהם לוחשים לי לאוזן

אין לך יותר שליטה

אז אני לא מאמינה

שהשיער שנושר הוא עלי אלוהים

אני לא מאמינה

שיום שחור יפול עלי ממונית

או מאחורי השירותים

או על רגלי הרב

אבל אני לא מאמינה

רק תעזבו אותי בשקט

ואני לא אאמין

אני אשב בשקט

ואאזין