המתבונן

יצירה יש מאין זה דבר גדול.

לא היה שום דבר ופתאום יש.

מישהו יושב וטורח להגדיר מתוך הכלום

משהו. והמשהו הזה תופס צורה

ואנשים מתחילים לייחס לו חשיבות ותכונות

מסוימות.

זה אדיר!

ניסיתי להגדיר פעם את הרגשות שלי.

אתה יודע שאתה יכול לתת שמות חדשים

לרגשות ישנים ואז הם מקבלים הקשר שונה?

כמו טויסט בעלילה.

נתתי למשל שם חדש לאושר, אבל זה אינטימי

(לא מיני) ואני מתבייש לכתוב את זה אפילו כאן :)

יש לנו מה שנקרא "עצמי גבוה". זה מעין עצמי בוגר

ובטוח בעצמו שאפשר לחשוף מעבר לפחדים ולתשוקות

שונות שיש לנו. זה מתבטא בין היתר כהנחיה פנימית

שיודעת מה לעשות ואיך להתייחס למצבים מסוימים.

הוא תמיד שם וכשמגלים אותו, טוב קצת קשה לי

להסביר במילים, אני פשוט אגיד שקורים דברים טובים. 

הדרך הטובה ביותר לעזור למישהו לגלות את 

העצמי הגבוה היא להיות בעצמך העצמי הגבוה.

בהערכה,

אריאל