Your time will come

עשר בבוקר, הולכת ברחוב עמוס חנויות ריקות. 
המוכרים לא נמצאים בפנים והלקוחות כמו נטשו אותן לחלוטין.
מצד ימין יש בנק, לצידו חנות מזכרות גדולה ומצידו השני חנות איפור.
שלושתם, ריקים.
על האספלט יושב נגן כינור, או, כמה פואטי. מולו מונח קייס פתוח. 
הוא מחכה למטבעות שלא יגיעו מאנשים שלא נמצאים.
ואז הבזק אור, והעיניים נפקחות.
והיא מדברת אליי, זה מוזר.
היא הייתה כאן כל הזמן הזה?
והרחוב הומה שוב, אנשים מדברים, קונים, סוחרים.
שתי נשים יושבות על קפה ועוגה במסעדה שבצד.
שני גברים אוכלים סלט. 
והקייס של הנגן מלא במטבעות ושטר של 20 שקל שמישהי טובה הניחה שם. 

שיהיה לכולם בוקר טוב :) 

יש משהו ממש יפה בכלי הזה... אתם לא חושבים?