עוד קטע בהשראתה
אורך חיים של פרפר הוא כיממה אחת.
יצאתי מהגולם שלי עכשיו, אני מסתובב ומחפש מטרה.
אני יודע מה אני צריך לעשות, אני יודע לאן אני צריך להגיע, אבל אני לא רוצה.
יש לי כנפיים והן נועדו לעוף, הן נועדו לראות עולם.
אבל אני, מטרה אחת בחיי...
בין אם אגשימה ובין אם לא, אעלם מכאן בסוף היממה.
אני רוצה לחיות, אני רוצה שהקיום שלי יהיה יותר ממובן מאליו.
אמנם מצאתי אותה, את האחת שאני אמור להביא איתה את דור ההמשך, כמו שעשו הפרפרים
שהביאו אותי ואת אחיי, אבל מצד שני יש את שאר היקום, יש דברים שמעולם לא ראיתי,
דברים שלעולם לא אראה.
אז אני אנוח כאן לכמה רגעים, אסיים את ההחלטה.
אורך חיים של פרפר הוא כיממה אחת.
ואני סיימתי את שלי.
אני לא יודעת עד כמה אתם יודעים, אבל יש לי משהו נורא מיוחד לפרפרים... זה בערך החרק היחיד שאני לא מפחדת ממנו והם דבר מרהיב בעיניי... יותר מכל פרח שאי פעם נוצר... זה ככה מאז שהייתי קטנה... אז זה קטע שנולד מחיבור נורא עמוק אל היצורים היפים האלה.
מה גם שפרפרים מסמלים לי מישהי שאני נורא אוהבת חחח סתם פלוס קטנטן
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
