אני כל כך מאושרת...
בבקשה אלוהים, תעשה שהיא תחזור לתמיד...
כל כך התגעגעתי אליה.
היא הנשמה התאומה שלי, היא תמיד הייתה ותמיד תהיה.
היא כמו אחות בשבילי, אנחנו תאומות בהפרש של שנה, תמיד אמרנו.
היא זאת שהכירה לי את הדוקטור ושותפה שלי לבדיחות דביליות וגאוניות כאחד.
לה יש סדק בקיר כמו של איימי והיא השותפה שלי לאהבת פנדות.
השם של הבלוג הוא בגללה, הוא בשבילה.
רק בגללה אני אוהבת פנדות, רק בגללה הן כל כך חשובות לי.
רק כי היא כל כך חשובה לי.
הוא נוצר בשביל שאולי היא תיתקל בו ותשים לב.. שאני עדיין כאן, עדיין חושבת ועדיין שומעת.
בעיקר עדיין דואגת.
בבקשה, תן לה לחזור אליי, להיות שוב החברה הכי טובה שלי...
כל כך התגעגעתי.
אני עדיין מתגעגעת, בכל רגע ושניה, אפילו אם קצת התגברתי.

עריכה 22:57:
עכשיו אני קולטת שרוב התקופה הראשונה שלי בבלוג הספציפי הזה מדברת עליה ומבינה איזה חלק ענק היא הייתה בחיים שלי אז...